מנתחים הבחינו כבר לפני זמן רב בצורך בדבקים רפואיים שיוכלו לשמש אותם בניתוחים ובאיחוי פצעים ברקמות.‏ רוב הדבקים הקיימים כיום לא ניתנים לשימוש פנימי מכיוון שהם רעילים ומתקשים לאחר הייבוש ואינם נצמדים לרקמות רטובות.‏ מדענים שחקרו את ריר החשופית a (‏סוג של חילזון)‏ מצאו פתרון לבעיות האלה.‏

 נקודות למחשבה:‏ לנוכח איום,‏ החשופית מפרישה ריר דביק המאפשר לה להיצמד אפילו לעלה רטוב.‏ מנגנון ההגנה הזה מגן עליה מבלי לגזול ממנה לחלוטין את טווח התנועה.‏

 חוקרים בדקו את ריר החשופית וגילו כמה מאפיינים ההופכים אותו לדבק טבעי יעיל במיוחד.‏ לדוגמה,‏ הדבק נצמד באמצעות קשרים כימיים וגם באמצעות משיכה אלקטרוסטטית.‏ הוא מסוגל לחדור אל תוך המשטחים שאליהם נצמדת החשופית ונותר גמיש כשמופעל עליו לחץ.‏ החוקרים פיתחו דבק בעל מאפיינים דומים לריר החשופית.‏ הדבק הזה חזק בהרבה מכל הדבקים הרפואיים הקיימים כיום ומסוגל להיצמד לאיבר חי.‏ לדברי אחד החוקרים,‏ הוא יכול להידבק ל”‏איברים באותה מידה שסחוס נצמד לעצמות”‏.‏

 מומחים סבורים שהדבק הזה עשוי להפוך לחלק בלתי נפרד מהציוד של כל מנתח ולשים סוף לשימוש בתפרים וסיכות.‏ הוא יוכל לשמש לאיחוי סחוס ויאפשר להצמיד התקנים רפואיים בצורה מדויקת לרקמות בגוף.‏ ניסויים כבר הוכיחו שהדבק יעיל באטימת חור בלב חזיר ובאיחוי חורים בכבדי חולדות.‏

 בזכות חקר עולם הטבע,‏ מדענים מצליחים למצוא פתרונות מעולים רבים לבעיות שכיחות.‏ ”‏המפתח הוא לחפש במקומות הנכונים ולדעת לזהות רעיון טוב כשמוצאים אותו”‏,‏ אומר דונלד אינגבר,‏ מנהל המכון שפיתח את הדבק הסינתטי.‏

 מה דעתך?‏ האם הריר הדביק של החשופית התפתח בתהליך אבולוציוני?‏ או האם הוא מהווה הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏