האיש העשיר ואלעזר הם דמויות באחד ממשליו של ישוע (‏לוקס ט״ז:‏19–31‏)‏.‏ הם מסמלים שתי קבוצות:‏ (‏1)‏ מנהיגי הדת היהירים מתקופתו של ישוע ו־(‏2)‏ האנשים הפשוטים אך ישרי הלב שחבקו את המסר שבפי ישוע.‏

במאמר זה:‏

•  מה אמר ישוע על האיש העשיר ואלעזר?‏

•  האם מדובר בסיפור אמיתי?‏

•  האם המשל תומך באמונה בגיהינום?‏

•  מהו פשר המשל?‏

 בלוקס פרק ט״ז ישוע מתאר שני אנשים שהנסיבות שלהם השתנו באופן דרסטי.‏

 זוהי תמצית המשל:‏ איש עשיר אחד חי חיי מותרות.‏ על יד שער ביתו ישב קבצן,‏ ששמו אלעזר,‏ שקיווה לקבל את שאריות המזון שנפלו משולחנו של העשיר.‏ לימים מת אלעזר,‏ ומלאכים נשאו אותו אל חיק אברהם.‏ גם האיש העשיר מת ונקבר.‏ המשל מציג את שני הגברים כאילו הם ממשיכים לחיות לאחר מותם.‏ האיש העשיר התענה באש יוקדת וביקש מאברהם לשלוח אליו את אלעזר כדי שיטבול את אצבעו במים ויקרר את לשונו.‏ אברהם סירב לבקשתו ואמר שכעת המצב של שניהם התהפך לחלוטין,‏ והוסיף שבין שניהם נפערה תהום ענקית שלא ניתן לחצותה.‏

 לא.‏ זהו בסך הכול משל שישוע סיפר כדי ללמד לקח,‏ עובדה שנתמכת על־ידי חוקרי מקרא שונים.‏ לדוגמה,‏ בתרגום המקרא של לותר,‏ מהדורת 1912,‏ כותרת הסיפור מציגה אותו בפירוש כמשל.‏ בנוסף,‏ תרגום מקרא קתולי ידוע (‏The Jerusalem Bible)‏ מציין בהערת שוליים שזהו ”‏משל במבנה של סיפור בלי שום קשר לדמות היסטורית כלשהי”‏.‏

 האם ישוע רמז שיש חיים אחרי המוות?‏ האם ישוע התכוון שיש אנשים שמתענים באש גיהינום אחרי מותם,‏ ושאברהם ואלעזר הגיעו לגן עדן בשמיים?‏ מספר עובדות מראות שזה לא ייתכן.‏

 לדוגמה:‏

•   אם האיש העשיר באמת התענה באש ממשית,‏ האם היא לא הייתה מאדה את המים שעל קצה אצבעו של אלעזר?‏

•   וגם אם המים לא היו מתאדים,‏ האם טיפה אחת בודדת באמת הייתה מצילה את האיש העשיר מאש יוקדת אמיתית?‏

•   איך ייתכן שאברהם חי בשמיים אם ישוע אמר בפירוש שעד אותה נקודת זמן איש לא עלה לשמיים?‏ (‏יוחנן ג׳:‏13‏)‏

 לא.‏ אף שזה איננו סיפור אמיתי,‏ יש האומרים שהמשל הזה מוכיח שאנשים טובים הולכים לשמיים,‏ ואנשים רעים מתענים באש גיהינום.‏ a

 האם זאת מסקנה הגיונית?‏ לא.‏

 האמונה בקיומו של גיהינום כמקום עינויים לאחר המוות אינה מתיישבת עם מה שהמקרא אומר לגבי מצב המתים.‏ לדוגמה,‏ המקרא אינו אומר שכל האנשים הטובים ממשיכים לחיות באושר בשמיים לאחר מותם,‏ או שאנשים רעים מתייסרים לנצח בגיהינום.‏ להיפך,‏ הוא אומר בבירור:‏ ”‏החיים יודעים שימותו,‏ אך המתים אינם יודעים מאומה”‏ (‏קהלת ט׳:‏5‏)‏.‏

 המשל נועד להראות שמצבן של שתי קבוצות אנשים עמד להשתנות באופן ניכר.‏

 האיש העשיר מסמל את מנהיגי הדת היהודים ”‏שהיו אוהבי כסף”‏ (‏לוקס ט״ז:‏14‏)‏.‏ הם האזינו לדבריו של ישוע,‏ אבל התנגדו למסר שבפיו וזלזלו באנשים הפשוטים (‏יוחנן ז׳:‏49‏)‏.‏

 אלעזר מסמל את האנשים הפשוטים שנחשבו לבזויים בעיני מנהיגי הדת היהודים,‏ אך קיבלו את המסר שבפי ישוע.‏

 השינוי שחל במצבן של שתי הקבוצות היה דרסטי.‏

•   מנהיגי הדת היהודים חשבו שהם נהנים מברכת אלוהים.‏ אבל הם כביכול מתו כשאלוהים דחה אותם ואת פולחנם מפני שלא הסכימו לקבל את ישוע.‏ בנוסף,‏ המסר שהכריזו ישוע ותלמידיו היה בשבילם כעינוי (‏מתי כ״ג:‏29,‏ 30;‏ מעשי השליחים ה׳:‏29–33‏)‏.‏

•   האנשים הפשוטים שזמן רב הופקרו בידי מנהיגי דתם זכו כעת לברכת אלוהים.‏ רבים מהם קיבלו את מה שישוע לימד מדבר־אלוהים והפיקו מכך תועלת רבה.‏ ניתנה להם ההזדמנות ליהנות מחסדו של אלוהים לנצח (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏.‏