האם הימורים הם חטא?
תשובת המקרא
המקרא אומנם אינו דן בפירוט בנושא ההימורים, אך ביכולתנו להבין מעקרונות המקרא שהימורים הם חטא בעיני אלוהים (אפסים ה׳:17). a
ההימורים מוּנעים מתוך חמדנות, תכונה שאלוהים שונא (קורינתים א׳. ו׳:9, 10; אפסים ה׳:3, 5). המהמרים שואפים להרוויח כספים על חשבון הפסדם של אחרים, אך המקרא מצווה עלינו שלא לחמוד את נכסי הזולת (שמות כ׳:17; רומים ז׳:7; י״ג:9, 10).
הימורים, גם בסכומים קטנים, יכולים לעורר באדם אהבה הרסנית לכסף (טימותיאוס א׳. ו׳:9, 10).
המהמרים בדרך כלל מסתמכים על אמונות תפלות או על המזל. אך בעיני אלוהים אמונות אלה הן צורה של עבודת אלילים העומדת בסתירה לעבודתו (ישעיהו ס״ה:11). b
המקרא אינו מעודד אותנו לטפח את השאיפה לקבל דברים ללא מאמץ אלא קורא לנו לעבוד קשה (קהלת ב׳:24; אפסים ד׳:28). מי שמיישמים את עצת המקרא יכולים ”לאכול את המזון שהרוויחו במו ידיהם” (תסלוניקים ב׳. ג׳:10, 12).
הימורים יכולים לעורר באדם תחרותיות לא־בריאה, גישה שהמקרא מגנה (גלטים ה׳:26).
a ההימורים מוזכרים מפורשות במקרא אך ורק בהקשר לחיילים הרומים שמתוך כוונה להפיק רווח אישי ’הפילו גורלות’ על בגדיו של ישוע (מתי כ״ז:35; יוחנן י״ט:23, 24).
b ”גד” בפסוק זה הוא אל המזל הטוב, ו”מני” הוא אל הגורל. ראה מלון אבן־שושן, מהדורת 2003.