אדם וחוה היו האנשים הראשונים שחטאו.‏ כאשר אכלו מ”‏עץ הדעת טוב ורע”‏ ובכך המרו את פי אלוהים,‏ הם ביצעו את מה שרבים מכנים ”‏החטא הקדמון”‏ a (‏בראשית ב׳:‏16,‏ 17;‏ ג׳:‏6;‏ רומים ה׳:‏19‏)‏.‏ אדם וחוה לא הורשו לאכול מאותו עץ מפני שהוא סימל את סמכותו של אלוהים,‏ או את זכותו,‏ להחליט מה טוב ומה רע עבור בני האדם.‏ כאשר אכלו מהעץ לקחו אדם וחוה את העניינים לידיהם והחליטו לקבוע לעצמם מה טוב ומה רע.‏ בעשותם כן דחו את סמכותו המוסרית של אלוהים.‏

•  כיצד השפיע ”‏החטא הקדמון”‏ על אדם וחוה?‏

•  כיצד ”‏החטא הקדמון”‏ משפיע עלינו?‏

•  האם אנו יכולים להשתחרר מהשלכות ”‏החטא הקדמון”‏?‏

•  תפיסות מוטעות לגבי ”‏החטא הקדמון”‏

 בשל חטאם אדם וחוה הזדקנו ולבסוף מתו.‏ הם הרסו את יחסיהם עם אלוהים ואיבדו את התוחלת לחיות לנצח וליהנות מבריאות מושלמת (‏בראשית ג׳:‏19‏)‏.‏

 אדם וחוה הורישו את החטא לכל צאצאיהם.‏ ניתן לדמות זאת לאופן שבו הורינו מורישים לנו מומים גנטיים (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏ מכאן שכל בני האדם נולדו ”‏בחטא”‏,‏ b ומשמעות הדבר שנולדנו לא־מושלמים ואנו נוטים לעשות את הרע (‏תהלים נ״א:‏5;‏ אפסים ב׳:‏3‏)‏.‏

 בשל החטא התורשתי,‏ או אי־שלמותנו,‏ אנו נעשים חולים,‏ מזדקנים ומתים (‏רומים ו׳:‏23‏)‏.‏ כמו כן,‏ אנו סובלים מהשלכות הנלוות לטעויות שלנו ושל אחרים (‏קהלת ח׳:‏9;‏ יעקב ג׳:‏2‏)‏.‏

 כן.‏ המקרא אומר שישוע מת כ”‏קורבן ריצוי על חטאינו”‏ (‏יוחנן א׳.‏ ד׳:‏10‏)‏.‏ קורבנו של ישוע יכול לשחרר אותנו מהשלכות החטא התורשתי ולאפשר לנו לקבל את מה שאיבדו אדם וחוה — התוחלת לחיות לנצח ובריאות מושלמת (‏יוחנן ג׳:‏16‏)‏.‏ c

 תפיסה מוטעית:‏ בשל החטא הקדמון נגזר עלינו להיות מרוחקים מאלוהים לנצח.‏

 עובדה:‏ אלוהים אינו מאשים אותנו במה שעשו אדם וחוה.‏ הוא מבין שאנו לא־מושלמים,‏ ואין הוא מצפה מאיתנו ליותר ממה שאנו מסוגלים לעשות (‏תהלים ק״ג:‏14‏)‏.‏ אף שאנו סובלים מהחטא התורשתי,‏ יש לנו ההזדמנות והזכות ליהנות מיחסי ידידות קרובים עם אלוהים (‏משלי ג׳:‏32‏)‏.‏

 תפיסה מוטעית:‏ הטבילה משחררת את האדם מהחטא התורשתי,‏ ולכן יש להטביל תינוקות.‏

 עובדה:‏ אף שהטבילה היא צעד חיוני לישועה,‏ רק אמונה בקורבנו של ישוע יכולה לטהר את האדם מהחטא (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏21;‏ יוחנן א׳.‏ א׳:‏7‏)‏.‏ תינוקות אינם מסוגלים לפתח אמונה,‏ שהרי האמונה המקראית מבוססת על ידע.‏ לכן המקרא אינו מתיר טבילת תינוקות.‏ עובדה זו ניכרת בקורותיהם של המשיחיים הקדומים.‏ הם לא נטבלו כתינוקות,‏ אלא כמאמינים — ’‏גברים ונשים’‏ שהאמינו בדבר־אלוהים (‏מעשי השליחים ב׳:‏41;‏ ח׳:‏12‏)‏.‏

 תפיסה מוטעית:‏ אלוהים קילל את הנשים מפני שחוה הייתה הראשונה שאכלה את הפרי האסור.‏

 עובדה:‏ אלוהים לא קילל את הנשים,‏ אלא את ”‏הנחש הקדמוני,‏ הנקרא משמיץ ושטן”‏ אשר הסית את חוה לחטוא (‏ההתגלות י״ב:‏9;‏ בראשית ג׳:‏14‏)‏.‏ ויותר מכך,‏ אלוהים תלה את האשמה העיקרית לחטא הקדמון באדם הראשון,‏ ולא באשתו (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏

 מדוע אמר אלוהים שאדם הראשון ימשול באשתו?‏ (‏בראשית ג׳:‏16‏)‏ באמרו זאת הוא לא הסכים להתנהגות זו אלא פשוט ניבא על ההשלכות המרות של החטא.‏ אלוהים ציפה שהגבר יאהב ויכבד את אשתו,‏ ויגלה כבוד עמוק כלפי נשים ככלל (‏אפסים ה׳:‏25;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏7‏)‏.‏

 תפיסה מוטעית:‏ החטא הקדמון היה מגע מיני.‏

 עובדה:‏ החטא הקדמון לא יכול היה להיות מגע מיני מהסיבות הבאות:‏

•   אלוהים ציווה על אדם הראשון לא לאכול מעץ הדעת טוב ורע עוד כשאדם הראשון היה לבדו,‏ ללא אישה (‏בראשית ב׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏

•   אלוהים הורה לאדם וחוה:‏ ”‏פרו ורבו”‏ — כלומר,‏ להביא ילדים לעולם (‏בראשית א׳:‏28‏)‏.‏ היה זה אכזרי מצד אלוהים אילו היה מעניש את הזוג הראשון על כך שצייתו לצו שנתן להם.‏

•   אדם וחוה חטאו בנפרד.‏ חוה הייתה הראשונה שחטאה,‏ ואחריה בעלה (‏בראשית ג׳:‏6‏)‏.‏

•   המקרא מתיר יחסי מין בין בעל לאישה (‏משלי ה׳:‏18,‏ 19;‏ קורינתים א׳.‏ ז׳:‏3‏)‏.‏