מערכת העצבים המעית — ”המוח השני” שלך?
כמה מוחות יש לך? אם תאמר ”אחד”, אתה צודק. אולם קיימות בגופך מערכות עצבים נוספות. אחת ממערכות העצבים הללו כה מסועפת שכמה מדענים מכנים אותה ”המוח השני”. מערכת זו אינה ממוקמת בראש, אלא בעיקר בבטן. זוהי מערכת העצבים המעית.
נדרשת מהגוף מידה עצומה של תיאום ומאמץ כדי להמיר את המזון לאנרגיה. מסיבה זו גופנו בנוי כך שהמוח מעביר למערכת העצבים המעית את עיקר נטל הפיקוח על תהליך העיכול.
אף שמערכת זו הרבה פחות סבוכה מהמוח, היא מורכבת להפליא. על־פי הערכות, מערכת העצבים המעית של האדם מורכבת מ־200 עד 600 מיליון תאי עצב. רשת מסועפת זו של תאי עצב מובנית במערכת העיכול. המדענים סבורים שאילו המוח היה אחראי על הפעילות שמבצעת מערכת העצבים המעית, העצבים שהיינו זקוקים להם היו עבים מדי. הספר המוח השני (The Second Brain) מציין: ”בטיחותי ונוח יותר ש[מערכת העיכול] מפקחת על עצמה”.
”מפעל כימי”
עיכול המזון מצריך שילוב קפדני ביותר של כימיקלים שונים המופקים בעיתוי הנכון ומועברים למקומות הנכונים. פרופסור גארי מוֹ מכנה בצדק את מערכת העיכול ”מפעל כימי”. התהליכים הכימיים מורכבים בצורה בלתי נתפסת. לדוגמה, בדופן המעי שוכנים תאים מיוחדים המתפקדים כגלאים כימיים, או כקולטני טעם. תפקידם לזהות את הכימיקלים המצויים במזונך. המידע הנקלט מסייע למערכת העצבים המעית לגייס את אנזימי העיכול המתאימים כדי לפרק את המזון לחלקיקים שהגוף מסוגל לספוג. כמו כן, היא ממלאת תפקיד חיוני בניטור רמת החומציות והערכים הכימיים האחרים של חלקיקי המזון, וכן בהפרשת אנזימי העיכול המתאימים.
ניתן לדמות את מערכת העיכול למפעל שמנוהל בעיקר על־ידי מערכת העצבים המעית. כדי להעביר מזון לאורך מערכת העיכול, ”המוח השני” שלך מורה לשרירים שבדופנות המערכת להתכווץ. מערכת העצבים המעית מווסתת בהתאם לצורך את עוצמתן ותכיפותן של התכווצויות השרירים, מה שגורם למערכת לתפקד כסרט נע.
למערכת העצבים המעית יש גם תפקיד בהגנה מפני סכנות. המזון שאתה בולע בדרך כלל מכיל חיידקים העלולים להזיק לבריאותך. אין פלא אפוא שבסביבות 70–80 אחוז מהלימפוציטים שבגופך — תאי דם לבנים הממלאים תפקיד חשוב במערכת החיסונית — נמצאים בבטנך! אם במזון שאכלת מצויים אורגניזמים מזיקים רבים, המערכת מגנה על הגוף על־ידי יצירת התכווצויות חזקות המביאות לסילוק מרבית הרעלים באמצעות הקאה או שלשול.
תקשורת טובה
אף שמערכת העצבים המעית מתפקדת בצורה עצמאית מהמוח, מתקיימת ביניהם תקשורת קבועה. לדוגמה, היא ממלאת תפקיד בוויסות ההורמונים המורים למוח מתי עליך לאכול וכמה. תאי העצב של המערכת מאותתים למוח מתי אתה שבע ולעיתים מעוררים תחושת בחילה אם אכלת יותר מדי.
ייתכן שגם לפני שקראת את המאמר תיארת לעצמך שקיים קשר כלשהו בין מערכת העיכול למוח. למשל, האם שמת לב שמאכלים מסוימים משפרים את מצב הרוח? החוקרים סבורים שהדבר מתרחש כאשר מערכת העצבים המעית שולחת למוח אותות שביעות רצון, ובעקבות זאת נוצרת תגובת שרשרת המרוממת את רוחך. כך ניתן להסביר מדוע יש הנוטים לאכול ”אוכל נחמה” בשעת מתח. מדענים בוחנים את האפשרות לגרות באופן מלאכותי את מערכת העצבים המעית כטיפול בדיכאון.
דוגמה נוספת לתקשורת בין המוח למערכת העיכול היא תחושת ’פרפרים בבטן’. ייתכן שתחושה זו נוצרת מפני שבעת מתח או התרגשות מערכת העצבים המעית מסיטה את זרימת הדם מהבטן לאזורים אחרים בגוף. תופעת לוואי אפשרית אחרת היא תחושת בחילה הנגרמת כאשר המוח מורה למערכת העצבים המעית לעורר שינויים בהתכווצויות במערכת העיכול בשעת מתח. לדברי כמה מומחים, ייתכן שהתקשורת המתקיימת בין המוח למערכת העיכול היא הבסיס ל’תחושות בטן’.
מערכת העצבים המעית אולי גורמת לתחושות בטן, אך היא אינה מסוגלת לייצר מחשבות או לעזור לך להחליט החלטות. במילים אחרות, מערכת זו היא לא באמת מוח. היא אינה יכולה לעזור לך לחבר שיר, לנהל את חשבון הבנק או להכין את שיעורי הבית. בכל זאת, מורכבותה של מערכת מופלאה זו ממשיכה להדהים את המדענים — וייתכן שחלק ניכר ממנה עדיין בגדר תעלומה. לכן לפני שתאכל את הארוחה הבאה שלך, עצור לרגע וחשוב על כל הפיקוח, עיבוד הנתונים, התיאום והתקשורת העומדים להתרחש במערכת העיכול שלך!
