מדוע כדאי לחיות על־פי עקרונות המקרא?
צעירים שואלים...
מדוע כדאי לחיות על־פי עקרונות המקרא?
את יושבת בקפטריה ואוכלת ארוחת צהריים עם שתי בנות מבית־הספר. אחת מהן בוחנת את הנער החדש.
”את מאוד מוצאת חן בעיניו”, אומרת לך הנערה הראשונה. ”אני רואה לפי המבטים שהוא נועץ בך. הוא לא מוריד ממך את העיניים!”
”ונחשי מה?” רוכנת לעברך הנערה השנייה ולוחשת. ”הוא פנוי!”
”חבל שאני לא”, אומרת הנערה הראשונה. ”אני הייתי יוצאת איתו בלי לחשוב פעמיים!”
ואז היא אומרת את מה שאת תמיד שונאת לשמוע.
”איך זה שאין לך חבר?”
ידעת שזה יגיע. למען האמת, היית רוצה חבר. אבל אמרו לך שעדיף שתחכי עד שתהיי מוכנה לנישואין. אם לא...
”הדת שלך, נכון?” אומרת הנערה השנייה.
’מה, היא קראה את המחשבות שלי?’ את חושבת לעצמך.
”כל מה שיש לך בראש זה רק המקרא”, מלגלגת הנערה הראשונה. ”למה את לא יכולה ליהנות קצת לפעמים?”
צעירים משיחיים רבים יכולים בקלות למצוא את עצמם במצב דומה. האם אי פעם היית במצב כזה — לעגו לך מכיוון שאתה משתדל לחיות על־פי עקרונות המקרא? כיצד הגבת?
◼ הגנת בביטחון על עמדותיך המוסריות
◼ לא הרגשת כל כך בנוח אבל הסברת את עיקרי אמונתך הכי טוב שיכולת
◼ הגעת למסקנה שחבריך לספסל הלימודים צודקים — שאתה באמת מחמיץ את כל הכיף
האם שאלת את עצמך אי פעם אם באמת כדאי לחיות על־פי עקרונות המקרא? שאלה זו העסיקה את מחשבותיה של צעירה בשם דברה. ”החברים שלי עשו מה שבא להם”, היא מספרת. ”נראה היה שהם לא חייבים הסברים לאף אחד. הרגשתי שאמות המידה המקראיות יותר מדי מגבילות. נמשכתי לסגנון החיים חסר המעצורים של חבריי ללימודים”. *
האם אסור לפקפק בעקרונות אלוהים?
בתקופה מסוימת בחייו תהה אסף, אחד תהלים ע״ג:3, 13).
מכותבי המקרא, אם באמת כדאי לחיות על־פי עקרונות אלוהים. ”קינאתי בהוללים, שלום רשעים אראה”, כתב. הוא אף אמר: ”אך ריק [לשווא] זיכיתי לבבי וארחץ בניקיון כפיי” (אין ספק שיהוה אלוהים יודע שמדי פעם אנשים עשויים לתהות אם באמת כדאי לחיות על־פי אמות המידה שלו. אחרי הכול, הוא דאג שמחשבותיו של אסף יתועדו במקרא. בסופו של דבר החליט אסף שדרך החיים הטובה ביותר היא לחיות על־פי חוקי אלוהים (תהלים ע״ג:28). מה הביא אותו למסקנה זו? אסף היה אדם חכם. הוא לא הגיע למסקנה זו עקב אסון אישי כלשהו, אלא למד מטעויותיהם של אחרים (תהלים ע״ג:16–19). האם תוכל לנהוג כמותו?
חזרה לקרקע המציאות
שלא בדומה לאסף, דוד המלך למד בדרך הקשה שמי שמתעלמים מאמות המידה של אלוהים גורמים לעצמם נזק. דוד נאף עם אשתו של אחד ממשרתיו ואחר כך ניסה להסתיר את מעשיו. כתוצאה מכך פגע באחרים ובאלוהים, והתייסר ממתחים ודאגות (שמואל ב׳. י״א:1 עד י״ב:23). לאחר שהביע חרטה חיבר דוד מזמור ברוח אלוהים ובו ביטא את רגשותיו, ויהוה דאג שמילים אלו יונצחו במקרא לתועלתנו (תהלים נ״א:3–21; רומים ט״ו:4). לפיכך, מן התבונה ללמוד ממשגיהם של אחרים, וכך ראוי גם על־פי המקרא.
כדי לעזור לך לחקות את דוגמתו של אסף ולהימנע ממשגיו של דוד, רואיינו מספר צעירים ממדינות שונות שדחו לזמן מה את אמות המידה המקראיות. הם קיימו יחסי מין לפני הנישואין. בדומה לדוד, הם התחרטו על מעשיהם וזכו שוב למעמד טהור בפני אלוהים (ישעיהו א׳:18; נ״ה:7). הבה נשמע מה בפיהם.
כתב עורו!: אילו גורמים השפיעו על חשיבתך ועל מעשיך?
דברה: ”בבית־הספר לכולם היו חברים וחברות והם נראו מאושרים. כאשר ביליתי בחברתם וראיתי אותם מתנשקים ומתחבקים, הרגשתי קנאה ובדידות. פעמים רבות הרשיתי לעצמי לפנטז שעות על בחור מסוים שחיבבתי. הדבר הגביר בי את הרצון להיות איתו ולעשות הכול כדי לממש את התשוקה הזו”.
מייק: ”קראתי חומר וצפיתי בתוכניות שהציגו את המין באור זוהר. שיחות על מין עם חבריי הגבירו את סקרנותי. ואז, כאשר ביליתי ביחידות עם בחורה, חשבתי שאוכל לקיים איתה מגע אינטימי מבלי להגיע ליחסי מין, שאצליח לעצור מתי שארצה”.
אנדרו: ”נהגתי לצפות בפורנוגרפיה באינטרנט, התחלתי לשתות כמויות גדולות של אלכוהול והלכתי למסיבות עם בני נוער שלא היה להם כל כבוד לערכי המוסר המקראיים”.
טרייסי: ”כשהייתי בת 16 הדבר היחיד שהיה חשוב לי זה להיות עם החבר שלי. בתוך תוכי ידעתי שיחסי מין לפני הנישואין הם דבר פסול, אבל לא שנאתי את זה. לא התכוונתי לעשות זאת, אבל רגשותיי גברו על ההיגיון. המצפון שלי קהה לזמן מה, ולא חשתי כל רגשי אשם”.
כתב עורו!: האם סגנון חייך הסב לך אושר?
דברה: ”בהתחלה הציפה אותי תחושה נעימה של חירות והייתי מאושרת שסוף סוף אני כמו כולם. אבל תחושות אלו לא נמשכו לאורך זמן. הרגשתי מטונפת, שתמימותי נגזלה ממני וחשתי ריקנות. הצטערתי מאוד שאיבדתי את בתוליי, משהו שלעולם לא אוכל להחזיר. מאז תהיתי פעמים רבות ’מה עבר לי בראש?’ ושאלתי את עצמי ’למה — למה התעלמתי מהעקרונות שיהוה קבע לנו מתוך אהבה?’”
מייק: ”התחלתי להרגיש שחלק ממני מת. ניסיתי להתעלם מההשפעה שיש למעשיי על אחרים, אבל לא יכולתי. כאב לי לחשוב שכדי לממש את תשוקותיי פגעתי באחרים. היה לי
קשה להירדם בלילה. בסופו של דבר, התענוג שביחסי מין לא־מוסריים דעך, והוצפתי ברגשות כאב ובושה”.אנדרו: ”עם הזמן היה לי יותר ויותר קל להיכנע לתשוקות הפסולות. אבל יחד עם זאת, התמלאתי ברגשות אשמה והייתי מאוכזב מעצמי”.
טרייסי: ”לא לקח הרבה זמן עד שהמציאות טפחה על פניי. ההתנהגות הלא־מוסרית הרסה את נעוריי. חשבתי שהחבר שלי ואני נעשה חיים. אבל זה לא מה שקרה. בסופו של דבר גרמנו זה לזה כאב, אומללות וצער עמוק. כל לילה שכבתי בוכה במיטה והצטערתי שלא הלכתי בדרכו של יהוה”.
כתב עורו!: איזו עצה תתנו לבני נוער הסבורים שערכי המוסר המקראיים מגבילים?
דברה: ”לא יהיו לך חיים טובים יותר אם תפר את עקרונות המקרא. חשוב מה ירגיש יהוה אם תישמע להדרכותיו, וחשוב טוב טוב מה יקרה אם תתעלם מהן. זכור, לא מדובר רק בך וברצונותיך. מעשיך ישפיעו על אחרים. ואם תתעלם מהדרכות אלוהים, תפגע בעצמך”.
מייק: ”אין ספק שעל פניו סגנון החיים של חבריך נראה מושך. אבל הבט אל מתחת לפני השטח לפני שתעשה צעד כלשהו. כבודך העצמי ותומתך הם בין הדברים הכי יקרים שיהוה נתן לך. אם תשליך מתנות אלו מכיוון שאינך מסוגל לגלות שליטה עצמית, אתה בעצם תמכור את עצמך בזול. שוחח על בעיותיך עם הוריך ועם אנשים מבוגרים אחרים. אם עשית טעות, התוודה על כך בהקדם ופעל לתיקון המצב. אם תלך בדרכו של יהוה, תזכה לשלוות נפש אמיתית”.
אנדרו: ”בתור אדם חסר ניסיון אתה חושב שסגנון החיים של בני גילך מלהיב. גישתם תשפיע עליך. לכן בחר את חבריך בחוכמה. אם תבטח ביהוה, תחסוך מעצמך הרבה מאוד ייסורי מצפון”.
טרייסי: ”אל תחשוב ’לי זה לא יקרה’. אמי הושיבה אותי ואמרה לי חד וחלק שמעשיי יובילו בסופו של דבר לשברון לב. כל כך נפגעתי ממנה! חשבתי שאני יודעת מה אני עושה. אבל טעיתי בגדול. דבוק באמות המידה של יהוה ובלה בחברת אנשים שחיים לפי אותם עקרונות. ככה אתה תהיה הרבה יותר מאושר”.
האם עקרונות המקרא הם כאזיקים או כחגורת בטיחות?
אם חבריך מלגלגים עליך מכיוון שאתה משתדל לחיות על־פי אמות המידה המקראיות, שאל את עצמך את השאלות הבאות: ’מדוע הם דוחים את ערכי המוסר המקראיים? האם הם קראו את המקרא בעצמם ובחנו את היתרונות הנובעים מציות לחוקי אלוהים? האם הם שקלו ברצינות את ההשלכות הנובעות מהתעלמות מאמות מידה אלו? או האם הם פשוט עושים מה שאחרים עושים?’
סביר להניח שאתה מכיר אנשים שפשוט הולכים עם הזרם (שמות כ״ג:2). האם לא תרצה להחליט החלטות בצורה טובה מזו? כיצד תוכל לעשות זאת? על־ידי כך ש’תוכיח לעצמך מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו’ (רומים י״ב:2, ע״ח). יהוה הוא ”האל המאושר”, והוא רוצה שגם אתה תהיה מאושר (טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח; קהלת י״א:9). אמות המידה המקראיות הן לתועלתך. אמת, אתה יכול להתייחס אליהן כאל אזיקים הכובלים את חירותך. אך לאמיתו של דבר, ערכי המוסר המקראיים הם יותר כמו חגורת בטיחות המגנה על הנוסע מפני פגיעה.
אתה בהחלט יכול לבטוח במקרא. אם תבחר לחיות על־פי עקרונות המקרא, תסב ליהוה אושר ותצמח לך תועלת רבה (ישעיהו מ״ח:17).
[הערת שוליים]
^ ס׳ 17 השמות במאמר בדויים.
חומר למחשבה
◼ מה עלול להקשות עליך לחיות על־פי עקרונות המקרא?
◼ מדוע עליך להוכיח לעצמך שהכי טוב לחיות על־פי עקרונות המקרא?