ריאיון | פאולה קיוצי
ביוכימאית מסבירה מדוע היא מאמינה בבורא
ד״ר פאולה קיוצי עובדת זה למעלה מ־20 שנה בתור ביולוגית מולקולרית באוניברסיטת פררה שבאיטליה. כתב עורו! שאל אותה על תחום המדע שבו היא עוסקת ועל אמונתה.
ספרי לנו על הרקע שלך.
אבי היה סנדלר ואמי הייתה עובדת חווה. אבל אני רציתי להיות מדענית. הייתי מוקסמת מהפרחים היפים, מהציפורים ומהחרקים שהיו בקרבת ביתי. סברתי שהם תוצר של חוכמה על־אנושית.
אז תמיד האמנת בבורא?
לא. למעשה כבר בילדותי היו לי ספקות לגבי אלוהים. אבי מת בפתאומיות מהתקף לב, ואני תהיתי: ’מדוע בורא שיצר כל כך הרבה דברים יפים מתיר לסבל ולמוות להתקיים?’
האם לימודי המדע עזרו לך למצוא תשובה?
בהתחלה לא. כאשר הפכתי לביולוגית מולקולרית, התחלתי לחקור את נושא המוות — המוות המתוכנן של תאי גופנו המתרחש באופן טבעי. תהליך זה שונה מאוד מהמוות הלא־מבוקר של התאים הגורם לדלקות ולנמקים. עד לפני מספר שנים לא הקדישו המדענים תשומת לב רבה לתהליך זה, על אף העובדה שהוא חיוני לבריאותנו.
מדוע מוות מתוכנן של תאים הוא דבר חיוני?
הגוף שלנו מורכב מטריליוני תאים מיקרוסקופיים. למעשה כמעט כל התאים חייבים למות ולהתחלף. לכל סוג תא יש אורך חיים שונה; יש המתחלפים מדי מספר שבועות, ויש המתחלפים מדי מספר שנים. המנגנון האחראי על המוות המתוכנן של תאי גופנו צריך להיות מדויק מאוד על מנת שהאיזון העדין בין מות התאים לבין היווצרותם יישמר.
מה יכול להשתבש?
מספר מחקרים מצביעים על כך שאם תאים אינם מתים בזמן, עלולות להתפתח מחלות כגון דלקת מפרקים שגרונית או סרטן. מצד שני, כאשר תאים מתים לפני הזמן, הדבר עלול לגרום לפרקינסון או לאלצהיימר. המחקר שלי עוסק במציאת דרכי טיפול במחלות אלה.
כיצד מחקרך על מוות תאי השפיע עלייך?
האמת שזה בלבל אותי. היה לי ברור שתהליך מופלא זה תוכנן בידי מישהו שרוצה שנהיה בריאים. אבל השאלה מדוע אנשים סובלים ומתים עדיין ניקרה במוחי. לא יכולתי למצוא לה תשובה.
אבל היית משוכנעת שהתהליך הגורם למוות מתוכנן של תאים נוצר בידי מתכנן תבוני.
כן. המורכבות של כל התהליך מדהימה, ועם זאת הוא פועל בצורה כה אלגנטית, דבר המצביע על חוכמה יוצאת מגדר הרגיל. אני מאמינה שהוא פרי חוכמתו של אלוהים. אני משתמשת במיקרוסקופים רבי־עוצמה כדי לחקור את המנגנונים המורכבים הרבים המווסתים את התהליך. חלק מהמנגנונים יכולים להפעיל בעת הצורך את תהליך ההשמדה תוך מספר שניות. התאים עצמם משתתפים בהשמדה שלהם. יעילותו של תהליך זה מעוררת יראת כבוד.
מאחר שכמעט כל תאי גופנו מתחלפים בקביעות, חיי נצח אפשריים בהחלט
היו לך שאלות בנוגע לאלוהים ולקיום הסבל. כיצד מצאת תשובות?
בשנת 1991 הגיעו לביתי שני עדי־יהוה ושאלתי אותם מדוע בני אדם מתים. הם הראו לי את תשובת המקרא לכך: ”על־ידי אדם אחד נכנס החטא אל העולם ועקב החטא בא המוות” (רומים ה׳:12). אילו אדם הראשון לא היה ממרה את פי אלוהים, הוא היה חי לנצח. מייד שמתי לב שזה עולה בקנה אחד עם מה שלמדתי במסגרת מחקריי. ברור לי שאלוהים לא התכוון שבני האדם ימותו. מאחר שכמעט כל תאי גופנו מתחלפים בקביעות, חיי נצח אפשריים בהחלט.
מה שכנע אותך שהמקרא הוא דברו של אלוהים?
קראתי את הכתוב בתהלים קל״ט:16 על אודות אלוהים: ”גולמי [עובר בראשית התהוותו] ראו עיניך, ועל ספרך כולם ייכתבו”. בתור ביוכימאית חקרתי את המידע הגנטי הכתוב בתאים שלנו. מניין ידע מחבר המזמור על מידע כתוב זה? ככל שלמדתי יותר לעומק את המקרא, כך השתכנעתי יותר שהוא נכתב בהשראת אלוהים.
מי עזר לך להבין מה מלמד המקרא?
אחד מעדי־יהוה הציע לתת לי שיעורי מקרא. ובעקבות זאת סוף סוף הבנתי מדוע מתיר אלוהים לסבל להתקיים. למדתי גם שעל־פי המקרא אלוהים מתכוון ’לבלוע את המוות לנצח’ (ישעיהו כ״ה:8). לא יהיה זה קשה לבוראנו לגרום למערכות המופלאות בגופנו לפעול בצורה מושלמת על מנת שנוכל לחיות לנצח.
כיצד את משתמשת בידע המקראי שלך על מנת לעזור לאחרים?
בשנת 1995 הפכתי לאחת מעדי־יהוה, ומאז אני מנצלת כל הזדמנות לחלוק עם אחרים את מה שלמדתי מתוך המקרא. למשל, הייתה לי חברה לעבודה שהייתה שבורה בעקבות התאבדותו של אחיה. בכנסייה שלה מלמדים שאלוהים לעולם אינו סולח על התאבדות. אבל הראיתי לה שהמקרא מבטיח תחיית מתים (יוחנן ה׳:28, 29). זה ניחם אותה מאוד ללמוד שלבורא אכפת מאיתנו. ברגעים כאלה אני מרגישה שהזכות לחלוק את אמיתות המקרא עם אחרים מסבה לי סיפוק רב יותר מאשר העיסוק במדע.