מה אנו יכולים ללמוד מיוחנה
רבים יודעים שלישוע היו 12 שליחים. אך ייתכן שהם אינם מודעים לכך שבין תלמידיו היו נשים שבילו בחברתו. אחת מהן הייתה יוחנה (מתי כ״ז:55; לוקס ח׳:3).
איזה תפקיד מילאה יוחנה בשירותו של ישוע, ומה נוכל ללמוד מדוגמתה?
מי הייתה יוחנה?
יוחנה הייתה ”אשת כוזא, מנהל משק ביתו של הורדוס”. ייתכן שכוזא טיפל בענייני ביתו של הורדוס אנטיפס. יוחנה הייתה מבין הנשים שריפא ישוע, ולצד נשים אחרות נדדה עם ישוע ועם שליחיו (לוקס ח׳:1–3).
הרבנים לימדו שאסור לנשים לבלות בחברת גברים שאינם קרובי משפחתן, לא כל שכן לנוע אתם בדרכים. למעשה, אסור היה לגברים יהודים להרבות שיחה עם נשים. ישוע התעלם ממסורות אלו והרשה ליוחנה ולנשים מאמינות אחרות להתלוות אליו.
בבחירתה להתרועע עם ישוע ועם שליחיו חשפה את עצמה יוחנה לביקורת חברתית. כל מי שנדדו אתו בדרכים היו חייבים להיות מוכנים לעשות שינויים בשגרת חייהם. אך באשר לתלמידים אלה אמר ישוע: ”אמי ואחיי הם מי ששומעים את דבר אלוהים ומקיימים אותו” (לוקס ח׳:19–21; י״ח:28–30). האינך מתעודד מעצם הידיעה שישוע חש קרבה כה עמוקה למי שעושים הקרבות כדי ללכת בעקבותיו?
היא שירתה אותו מנכסיה
יוחנה ונשים רבות אחרות שירתו את ישוע ואת השנים עשר ”מנכסיהן” (לוקס ח׳:3). ”לוקס אינו אומר לקוראים שהנשים בישלו את הארוחות, הדיחו את הכלים ותיקנו את הבגדים”, מציין חוקר אחד. ”אולי הן עשו כן... אבל זה לא מה שלוקס מוסר”. סביר להניח שבעזרת כספן, מיטלטליהן או רכושן דאגו הנשים לצורכי שותפיהן למסעות.
לא ישוע ולא שליחיו עבדו לפרנסתם במהלך מסעות ההטפה שלהם. לפיכך לא היו להם כנראה האמצעים לשלם על המזון ועל שאר הדברים שנדרשו לקבוצה שמנתה אולי 20 איש. אף שהמשיח ושליחיו זכו להתארח בבתים, העובדה שנשאו עמם ”קופה” מרמזת על כך שהם לא תמיד יכלו לסמוך על כך שהתושבים יארחו אותם בצל קורתם (יוח׳ י״ב:6; י״ג:28, 29). אפשר שיוחנה ושאר הנשים תרמו מכספן לכיסוי ההוצאות.
יש הטוענים שלנשים יהודיות לא היו נכסים כספיים. ואולם, טקסטים מאותה תקופה מלמדים שבקרב היהודים יכלה האישה לצבור משאבים במגוון דרכים: (1) ירושה אם אביה מת ללא בנים, (2) רכוש שהוענק לה, (3) סכום כסף שהוגדר בחוזה נישואין אשר הבעל היה מחויב לשלם לה במקרה של גירושין, (4) מזונות מעזבונו של הבעל המנוח או (5) רווחים אישיים.
אין ספק שתלמידי ישוע תרמו כפי יכולתם. ייתכן שעם בני לווייתו נמנו גם נשים עשירות. הואיל ויוחנה הייתה אשתו, או אלמנתו, של סוכן ביתו של הורדוס, יש המסיקים שהיא הייתה אישה אמידה. אדם במעמדה יכול היה לספק לישוע את הכותונת היקרה נטולת התפרים שלבש. חוקר אחד מציין שהיה זה בגד ש”נשות דייגים לא יכלו לספק” (יוח׳ י״ט:23, 24).
כתבי־הקודש אינם מציינים מפורשות שיוחנה תרמה מכספה. אבל היא עשתה כפי יכולתה, ויש לנו מה ללמוד מכך. בידנו ההחלטה מה לתת — ואם לתת — לקידום ענייני המלכות. מה שחשוב לאלוהים זה שנעשה ככל יכולתנו בשמחה (מתי ו׳:33; מר׳ י״ד:8; קור״ב ט׳:7).
במותו של ישוע ולאחר מכן
בעת הוצאתו להורג של ישוע הייתה שם כנראה יוחנה יחד עם נשים אחרות ”אשר הלכו אחריו ושירתו אותו בהיותו בגליל, וכן גם נשים רבות אחרות שעלו אתו לירושלים” (מר׳ ט״ו:41). כאשר הורדה גופתו של ישוע מעמוד ההוקעה כדי להילקח לקבורה הלכו לשם ”הנשים שבאו אתו מן הגליל... הן הביטו בקבר וראו כיצד הונחה גופתו. אחרי כן הלכו להכין בשמים ושמנים ריחניים”. נשים אלו — שאותן מזהה לוקס כ”מרים המגדלית, יוחנה ומרים אם יעקב” — חזרו אחרי יום השבת וראו מלאכים שסיפרו להן שישוע הוקם לתחייה (לוקס כ״ג:55 עד כ״ד:10).
יוחנה ומאמינות אחרות עשו כל שבכוחן למען אדונן
ייתכן שיוחנה הייתה בין התלמידים, כולל אמו ואחיו של ישוע, אשר התכנסו יחדיו בירושלים בחג השבועות 33 לספירה (מה״ש א׳:12–14). יכול להיות שבשל קשריה עם חצר המלוכה הייתה יוחנה מקור המידע שהיה ללוקס על הורדוס אנטיפס — מידע המוגדר בפי אחדים מידע פנימי — בייחוד לאור העובדה שלוקס הוא היחיד מבין מחברי ספרי הבשורה שמזכיר אותה בשמה (לוקס ח׳:3; ט׳:7–9; כ״ג:8–12; כ״ד:10).
מסיפורה של יוחנה אנו יכולים להפיק מספר לקחים מעוררי מחשבה. היא שירתה את ישוע כמיטב יכולתה. היא ודאי שמחה אם יכלה בכספה לעזור לו, לשנים עשר ולתלמידים אחרים לנוע בדרכים ולבשר יחדיו. יוחנה שירתה את ישוע ושמרה לו אמונים בניסיונותיו. טוב יעשו הנשים המשיחיות אם יחקו את גישתה הרוחנית.
