שרת את יהוה ללא הסחות דעת
”מרים... הקשיבה לדברו [של ישוע]. מרתא... הייתה טרודה בעבודות רבות” (לוקס י׳:39, 40).
שירים: 182, *134
1, 2. מדוע אהב ישוע את מרתא, אך מה מראה שהיא לא הייתה מושלמת?
מה עולה במחשבותיך כאשר אתה נזכר בדמותה של מרתא המופיעה במקרא? אף שהיא האישה היחידה המוזכרת בשמה ככזו שישוע אהב, הייתה לו אהבה טהורה ובלתי אנוכית כלפי נשים יראות אלוהים אחרות כגון מרים אמו היקרה ומרים אחותה של מרתא (יוח׳ י״א:5; י״ט:25–27). אם כן, מדוע מוזכרת כך מרתא בספר יוחנן?
2 ישוע אהב את מרתא לא רק בשל היותה מכניסת אורחים וחרוצה, אלא ללא ספק גם בשל רוחניותה. היא הייתה אישה אשר אהבה באמת ובתמים את תורתו של ישוע. הייתה לה אמונה יוצאת מגדר הרגיל בישוע כמשיח המובטח (יוח׳ י״א:21–27). יחד עם זאת, כמו כולנו היא לא הייתה מושלמת. יום אחד כאשר התארח ישוע בביתה הרשתה לעצמה מרתא לומר לו מה עליו לעשות כדי לתקן מצב שנראה לה לא־תקין. ”אדוני”, אמרה מרתא, ”האם לא אכפת לך שאחותי השאירה אותי לדאוג לבד לכל הדברים? אמור לה לבוא ולעזור לי”. (קרא לוקס י׳:38–42.) איזה לקח נוכל ללמוד מפרשה זו?
מרתא הייתה טרודה
3, 4. באיזה מובן בחרה מרים ב”חלק הטוב”, ואיזה לקח ללא ספק הפנימה מרתא? (ראה תמונה בפתיח המאמר.)
3 בתגובה להכנסת האורחים שגילו כלפיו רצה ישוע להעניק למרתא ולמרים מתנה רוחנית. מרים ניצלה את ההזדמנות כדי ללמוד מפיו של המורה הגדול: היא ישבה ”לרגלי האדון והקשיבה לדברו”. מרתא יכולה הייתה לנהוג כמותה, ואין ספק שישוע היה משבח אותה אילו הקדישה לו את מלוא תשומת לבה.
4 אלא שמרתא הייתה עסוקה בהכנת ארוחה מיוחדת ובביצוע מטלות אחרות כדי להנעים ככל האפשר את ביקורו של ישוע. ואולם כל העבודה הזו גרמה לה דאגות מיותרות, והיא החלה לכעוס על מרים. ישוע שם לב שמרתא מנסה לעשות יותר מדי ולכן אמר לה בנועם: ”מרתא, מרתא, את טרודה מאוד בדאגה לדברים רבים”, והציע שדי היה בתבשיל אחד. אז הפנה ישוע את תשומת לבו אל מרים והבהיר שלא הייתה כל התרשלות מצדה באמרו: ”מרים בחרה בחלק הטוב, והוא לא יילקח ממנה”. סביר להניח שמרים שכחה כעבור זמן קצר מה היא אכלה באותו אירוע מיוחד, אבל היא לעולם לא תשכח את דברי השבח ואת המזון הרוחני המשובח שקיבלה מישוע תודות לתשומת הלב המלאה שהקדישה לו. בחלוף יותר מ־60 שנה כתב השליח יוחנן: ’ישוע אהב את מרתא ואת אחותה’ (יוח׳ י״א:5). מילים אלו שנכתבו ברוח הקודש ודאי מצביעות על כך שמרתא הפנימה את התיקון האוהב שנתן לה ישוע והשתדלה לשרת את יהוה בנאמנות לכל שארית ימיה.
5. מה ניתן לומר על החיים בעולם המודרני בהשוואה לחיים בימי המקרא, ואיזו שאלה עולה מכך?
5 מה ניתן לומר על העולם שבו אנו חיים בהשוואה לעולם בימי המקרא בכל הקשור להסחות דעת? ”מעולם בהיסטוריה לא התגאתה האנושות באמצעי תקשורת נעלים, במכבשי דפוס מהירים, במגזינים שופעי איורים, ברדיו, בסרטים, בטלוויזיה... הם מציפים אותנו יום יום בהסחות דעת חדשות... עד לא מזמן אהבנו לחשוב שתקופתנו היא ’עידן הנאורות’. יותר ויותר ראוי לכנותה ’עידן הסחות הדעת’”. מילים אלו נאמרו לקבוצת סטודנטים בארצות הברית לפני למעלה מ־60 שנה. בכתב העת המצפה מ־15 בספטמבר 1958 נאמר כי ”הסחות הדעת מן הסתם יגברו ככל שיתקרב העולם הזה אל קצו”. עד כמה נכון הדבר! מכאן עולה שאלה חשובה: מה נוכל לעשות כדי להימנע מהסחות דעת מיותרות ולהיות יותר כמו מרים, כלומר ממוקדים בדברים רוחניים?
לנצל את העולם אך לא עד תום
6. כיצד משרתי יהוה מנצלים לטובה את הטכנולוגיה העולמית?
6 מאז ומתמיד ניצל החלק הארצי של ארגון אלוהים לטובה את הטכנולוגיה העולמית לקידום עבודת אלוהים האמיתית. לדוגמה, תן דעתך ל”פוטו־דרמה של הבריאה” — הפקה של שקופיות ותמונות נעות בליווי צבעים וקול. לפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה זכו מיליוני אנשים ברחבי העולם לנחמה מהפקה זו, אשר בסיומה תוארה מלכות אלף השנים השלווה של ישוע המשיח הקרבה ובאה. בהמשך שודר מסר המלכות בתחנות רדיו ציבוריות ומיליונים נוספים ברחבי כדור הארץ האזינו לשידורים אלה. כיום נעשה שימוש נרחב במחשבים ובאינטרנט להפצת הבשורה הטובה, ותודות לכך אנו מגיעים לאנשים באיים מרוחקים ובכל פינה על פני הגלובוס.
7. (א) מדוע מסוכן לנצל יותר מדי את העולם? (ב) על מה עלינו במיוחד לתת את הדעת? (ראה הערת שוליים.)
7 כפי שמזהיר המקרא, קיימת הסכנה שננצל יותר מדי את מה שיש לעולם הזה להציע. (קרא קורינתים א׳. ז׳:29–31.) המשיחי עלול בנקל לבזבז זמן רב על דברים שאינם פסולים כשלעצמם, כמו תחביבים, קריאה להנאה, צפייה בטלוויזיה, טיולים, שיטוט בין חלונות ראווה ורכישת הגאדג׳טים האלקטרוניים או מוצרי המותרות החדישים ביותר. גלישה ברשתות חברתיות, שליחת הודעות טקסט, הפצת אימיילים ומעקב תדיר אחר החדשות העדכניות ואירועי הספורט האחרונים עלולים גם הם לבזבז את זמננו ולהפוך לאובססיה a (קהלת ג׳:1, 6). אם לא נגביל את הזמן שאנו מקדישים לדברים לא־הכרחיים, אנו עלולים להזניח את הפעילות החשובה מכול — עבודתנו את יהוה (קרא אפסים ה׳:15–17).
8. מדוע העצה שלא לאהוב את מה שבעולם כה חשובה?
8 השטן עיצב את עולמו בצורה שנועדה למשוך אותנו ולהסיח את דעתנו. כך היה במאה הראשונה, וכך הוא אף יותר בימינו (טימ״ב ד׳:10). על כן עלינו להישמע לעצה: ”אל תאהבו... את מה שבעולם”. אם נקפיד לתקן את עצמנו במאמץ לחיות על־פי עצה זו, נוכל להימנע מהסחות דעת ויעלה בידינו להעמיק את ’אהבתנו לאב’. בדרך זו יהיה לנו קל יותר לעשות את רצון אלוהים וליהנות מחסדו לעד (יוח״א ב׳:15–17).
שמור על עין ממוקדת
9. מה אמר ישוע על העין הסמלית שלנו, ואיזו דוגמה הוא הציב?
9 עצתו האוהבת של ישוע למרתא תאמה לגמרי לתורתו ולדוגמה שהציב. בהתייחסו לעיניהם הסמליות עודד את תלמידיו לשמור על עין ”ממוקדת, [הערת שוליים]” כדי שיוכלו לדאוג לענייני המלכות ללא הסחות דעת. (קרא מתי ו׳:22, 33.) לישוע לא היו נכסים חומריים שהכבידו עליו; לא היו לו בית או חלקת אדמה (לוקס ט׳:58; י״ט:33–35).
10. איזו דוגמה הציב ישוע בתחילת שירותו?
10 במרוצת שירותו של ישוע קרו דברים רבים שעלולים היו להסיח את דעתו, אך הוא מעולם לא נתן לזה לקרות. בתחילת שירותו, לאחר שלימד את ההמונים וחולל נסים בכפר נחום, התחננו אליו האנשים שלא יעזוב את עירם. אך כיצד הגיב ישוע לבקשתם המחמיאה? הוא אמר: ”גם לערים אחרות עליי לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים, כי לשם כך נשלחתי” (לוקס ד׳:42–44). ואכן ישוע צעד לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל כשהוא מבשר ומלמד. על אף היותו מושלם היו לו צרכים אנושיים טבעיים ולעיתים התעייף מאוד בשל מאמציו הרבים בשירות אלוהים (לוקס ח׳:23; יוח׳ ד׳:6).
11. מה אמר ישוע לאדם שהיה מעורב בסכסוך משפחתי, ואיזו אזהרה נתן?
11 מאוחר יותר בשעה שלימד ישוע את תלמידיו כיצד להתמודד עם התנגדות התפרץ לדבריו איש אחד ואמר: ”מורי, אמור לאחי להתחלק אתי בירושה”. אך ישוע סירב להיגרר לתוך הסכסוך הזה והשיב לו: ”בן אדם, מי מינה אותי עליכם לשופט או לבורר?” ואז המשיך ישוע בהוראתו והזהיר את תלמידיו מפני הסכנה שדעתם תוסח משירות אלוהים בשל התאווה לדברים חומריים (לוקס י״ב:13–15).
12, 13. (א) מה עורר את סקרנותם של גרים יוונים זמן קצר לפני מותו של ישוע? (ב) מה עשה ישוע בתגובה להסחת הדעת האפשרית?
12 השבוע האחרון לחייו של ישוע כאדם בשר ודם עורר בו לחצים רבים (מתי כ״ו:38; יוח׳ י״ב:27). נותרה לו מלאכה רבה וציפו לו משפט משפיל ומוות אכזרי. ראה, לדוגמה, מה קרה ביום ראשון, ב־ט’ בניסן שנת 33 לספירה. כמנובא נכנס ישוע לירושלים על גבי עַיִר, וההמונים היללו אותו וקראו: ”ברוך המלך הבא בשם יהוה!” (לוקס י״ט:38) למחרת נכנס ישוע אל בית המקדש ובאומץ לב גירש משם את אנשי העסקים החמדנים שניצלו את בית אלוהים לסחיטת כספים מאחיהם היהודים (לוקס י״ט:45, 46).
13 בין ההמונים בירושלים היו כמה גרים יוונים שככל הנראה מרוב התרשמותם מישוע ביקשו מן השליח פיליפוס שיארגן להם פגישה אתו. אבל ישוע לא היה מוכן לתת לדבר להסיח את דעתו מן העניינים החשובים יותר שנכונו לו. הוא ודאי לא ניסה לצבור פופולאריות כדי להימנע ממותו כקורבן בידי אויבי אלוהים. לכן אחרי שהסביר כי הוא עומד למות אמר ישוע לאנדרי ולפיליפוס: ”האוהב את נפשו יאבד אותה, אך השונא את נפשו בעולם הזה ישמור אותה ויקבל חיי עולם”. במקום לספק את סקרנותם של אותם יוונים, המליץ למאזיניו לגלות הקרבה עצמית כמוהו והבטיח: ”מי שישרת אותי האב יכבד אותו”. אין ספק שפיליפוס העביר מסר חיובי זה לשואליו (יוח׳ י״ב:20–26).
14. מה מוכיח לנו שישוע היה מאוזן אף שהציב את פעילות הבישור במקום הראשון בחייו?
14 אף שישוע לא היה מוכן לתת לדבר להסיח את דעתו ממטרתו העיקרית שהייתה הכרזת הבשורה הטובה, הוא לא תמיד חשב על עבודה. הוא נענה לפחות להזמנת חתונה אחת ואף תרם לשמחת האירוע על־ידי כך שהפך בדרך נס מים ליין (יוח׳ ב׳:2, 6–10). הוא גם נענה להזמנות לסעודות ערב בחברת ידידים קרובים ותלמידים פוטנציאליים (לוקס ה׳:29; יוח׳ י״ב:2). יתרה מזו, ישוע התפנה לעיתים קרובות לתפילות, להרהורים אישיים ולמנוחה הכרחית (מתי י״ד:23; מר׳ א׳:35; ו׳:31, 32).
’נשליכה כל מעמסה’
15. איזו עצה נתן השליח פאולוס, ואיזו דוגמה טובה הציב?
15 ”נשליכה גם אנו כל מעמסה מעלינו”, כתב השליח פאולוס שדימה את חייו של המשיחי המוקדש למרוץ סבולת. (קרא עברים י״ב:1.) פאולוס נאה דרש ונאה קיים: הוא ויתר על קריירה מבטיחה ביהדות שיכולה הייתה להקנות לו עושר ותהילה. תחת זאת, התמקד ב”דברים החשובים יותר” ושירת כעבד בשירות אלוהים כשהוא נודד הלוך ושוב בין סוריה, אסיה הקטנה, מקדוניה ויהודה. ”אני שוכח את מה שמאחוריי ומטיל את גופי קדימה לעבר מה שלפניי. אני חותר אל המטרה כדי להשיג את הפרס”, כתב פאולוס בהתייחסו לתקוות חיי הנצח בשמיים (פיל׳ א׳:10; ג׳:8, 13, 14). הוא ניצל במלואה את רווקותו והצליח להיות ’מסור לאדון בכל עת וללא הסחות דעת’ (קור״א ז׳:32–35).
16, 17. כיצד נוכל לחקות את הדוגמה שהציב פאולוס כתלמיד המשיח בין שאנו רווקים או בין שאנו נשואים? ספר מה עשה זוג אחד.
16 בדומה לפאולוס, יש משרתי אלוהים הבוחרים להישאר רווקים כדי שתהיה להם פחות אחריות משפחתית, והם יוכלו להתמסר לשירות המלכות (מתי י״ט:11, 12). למשרתי אלוהים נשואים יש לרוב אחריות משפחתית נרחבת. אך בין שאנו רווקים או בין שאנו נשואים, כולנו יכולים ’להשליך מעלינו כל מעמסה’ ולשרת את אלוהים במעט הסחות דעת ככל האפשר. לשם כך יהיה עלינו אולי לעסוק פחות בתחביבים גוזלי זמן ולהציב לעצמנו מטרות שיאפשרו לנו להקדיש יותר זמן לשירות אלוהים.
17 תן דעתך למרק וקלייר, זוג מווילס. שניהם החלו בשירות החלוצי אחרי השלמת חוק לימודיהם והמשיכו בחלוציות אחרי שנישאו. ”פישטנו את חיינו עוד יותר על־ידי כך שוויתרנו על בית עם שלושה חדרי שינה ועל משרתנו החלקית כדי שנוכל לשרת כמתנדבי בנייה בינלאומיים”, מספר מרק. ב־20 השנים האחרונות נסעו ברחבי אפריקה וסייעו בבניית אולמי מלכות. יום אחד נותר להם רק 15 דולר, אבל יהוה דאג להם. ”יש לנו סיפוק עמוק”, אומרת קלייר, ”מזה שאנו מקדישים כל יום לשירות יהוה. רכשנו כל כך הרבה חברים לאורך הדרך, ולא חסר לנו דבר. את המעט שעליו ויתרנו אי אפשר בכלל להשוות לאושר הנובע משירות יהוה במסגרת השירות המורחב”. אחים רבים המשרתים בשירות המורחב חוו חוויות דומות. b
18. אילו שאלות צריכים כמה מאתנו לשאול את עצמם?
18 מה לגביך? מה תוכל לעשות אם תיווכח שכבר אינך ממוקד בענייני המלכות באותה ההתלהבות שהייתה לך בשל הסחות דעת לא־הכרחיות? אולי המפתח הוא להפוך את קריאתך במקרא ואת לימודו ליותר פוריים. כיצד תוכל לעשות כן? את זאת יסביר המאמר הבא.
a ראה המאמר ”פתי יאמין לכל דבר”.
b ראה גם את סיפור חייהם של הדן ומלודי סנדרסון במאמר ”לדעת מהו הדבר הנכון ולעשותו” (המצפה מ־1 במרס 2006). הם ויתרו על עסק רווחי באוסטרליה כדי להצטרף לשירות המורחב. קרא מה אירע לאחר שאזל להם הכסף כששירתו כשליחים בהודו.