מדוע השתמש השטן בנחש כדי לדבר עם חוה?
קוראים שואלים...
מדוע השתמש השטן בנחש כדי לדבר עם חוה?
▪ ייתכן שגם אתה חושב שהשטן הוא זה שגרם לנחש לדבר עם חוה, כפי שכתוב בעמוד 8. זה מה שהמקרא מלמד. אולם אתה עשוי לתהות, ’מדוע יצור רוחני רב־עוצמה היה צריך להשתמש בנחש כשם שפיתום משתמש בבובה?’
המקרא מתאר את שיטותיו של השטן כ’נכלים’, כלומר כתחבולות, ומקרה זה מוכיח שהדבר נכון (אפסים ו׳:11). מה שקרה בגן עדן אינו סיפור אגדה על חיה מדברת; זוהי דוגמה מצמררת לתכסיס מחוכם שנועד להרחיק אנשים מאלוהים. באיזה מובן?
השטן בחר בקפידה את המטרה שלו. חוה הייתה הצעירה ביותר מבין כל היצורים התבוניים ביקום. השטן ניצל את חוסר ניסיונה כדי להתעות ולפתות אותה. הוא הצליח להסוות בעורמה את שאיפותיו הנועזות בכך שהסתתר מאחורי נחש, חיה מאוד זהירה מטבעה (בראשית ג׳:1). חשוב לרגע מה הוא השיג בכך שגרם לנחש להיראות כמי שמדבר.
ראשית, השטן לכד את תשומת ליבה של חוה. היא ידעה שנחשים אינם מסוגלים לדבר. בעלה הוא זה שהעניק שמות לכל החיות, לרבות חיה זו, וזאת ככל הנראה לאחר שערך מחקר קפדני (בראשית ב׳:19). גם חוה ודאי הכירה חיה זו. מכאן שתחבולתו של השטן עוררה את סקרנותה וגרמה לה להתמקד בדבר היחיד בגן כולו שנאסר עליה. שנית, מה חוה יכולה הייתה להסיק מכך שהנחש הסתתר בין ענפי העץ האסור? ייתכן שהיא סברה שחיה נחותה זו, שאינה מסוגלת לדבר, אכלה מפרי העץ וכתוצאה מכך הצליחה לדבר. חוה אולי חשבה לעצמה, ’אם אכילת הפרי יכולה להשפיע בצורה כזו על נחש, כיצד הדבר יכול להשפיע עליי?’ איננו יכולים לדעת בוודאות מה חשבה חוה או האם הנחש באמת נגס בפרי, אך אנו כן יודעים שכאשר הנחש אמר לחוה שבאכלה מן הפרי היא תהיה ”כאלוהים”, היא בחרה להאמין לשקר.
אנו יכולים ללמוד רבות מן הדרך שבה התנסח השטן. הוא זרע ספקות בליבה של חוה בכך שרמז שאלוהים מונע ממנה משהו טוב ומגביל את חירותה שלא לצורך. ההצלחה של תחבולת השטן הייתה תלויה בכך שאנוכיותה של חוה תגבר על אהבתה כלפי האל שהעניק לה את כל אשר היה לה (בראשית ג׳:4, 5). למרבה הצער, האסטרטגיה של השטן הצליחה — אדם וחוה לא פיתחו כלפי יהוה את האהבה וההערכה שהם היו אמורים לגלות כלפיו. גם כיום מנסה השטן לקדם את אותה גישה אנוכית ומעודד אנשים לחפש צידוקים למעשיהם.
אך מה היה המניע של השטן? מה הוא רצה להשיג? בגן עדן הוא ניסה להסתיר גם את זהותו וגם את המניע שלו. אולם עם הזמן הוא חשף את עצמו. כשהשטן ניסה לפתות את ישוע הוא ידע ללא ספק שאין טעם להסוות את זהותו. לכן הוא דרש מישוע בצורה גלויה: ’פול על פניך והשתחווה לי’ (מתי ד׳:9). ברור אפוא שזה זמן רב שהשטן פועל מתוך קנאה, כיוון שהוא חפץ שיעבדו אותו ולא את יהוה אלוהים. הוא לא יבחל בשום אמצעי כדי לגרום לאחרים לחדול לעבוד את אלוהים או כדי לטמא את עבודתם אותו. הדבר מסב לו שמחה רבה כאשר הוא גורם למישהו להפר את נאמנותו לאלוהים.
המקרא חושף בבירור שהשטן משתמש בשיטות ערמומיות וקטלניות על מנת להשיג את מטרותיו. אך למרבה השמחה, אין כל סיבה שהשטן יצליח להתעות אותנו כפי שהתעה את חוה, כיוון ש’מזימותיו אינן נעלמות מאיתנו’ (קורינתים ב׳. ב׳:11).