ישוע — המפתח לחיים מלאי משמעות
האם חייו של ישוע אכן היו מלאי משמעות? הוא גדל במשפחה דלת־אמצעים ובמהלך חייו לא היה בידו רכוש רב. למעשה לא היה לו ”מקום להניח את ראשו” (לוקס ט׳:57, 58). מלבד זאת, הוא היה שנוא ומושמץ ולבסוף הומת בידי אויביו.
אולי תאמר, ’לא הייתי רואה בחיים כאלה חיים מלאי משמעות!’ אך היו בחייו של ישוע צדדים נוספים שראוי לתת עליהם את הדעת. הבה נבחן ארבעה מהם.
1. לישוע הייתה תכלית בחיים — לעשות את רצון אלוהים.
”מאכלי הוא לעשות את רצון שולחי” (יוחנן ד׳:34).
במוצא פיו ובמעשיו חתר ישוע למלא את רצון אביו השמימי, יהוה. * ישוע מצא שמחה רבה בעשיית רצון אלוהים. הוא אף השווה זאת למאכל ככתוב בפסוק שזה עתה צוטט. ראה באילו נסיבות אמר את המילים הללו.
ישוע אמר זאת בערך בשעת הצהריים (יוחנן ד׳:6). כל הבוקר כיתת רגליו בהרי שומרון, ועל כן היה ודאי רעב. למעשה תלמידיו הפצירו בו: ”רבי, אכול” (יוחנן ד׳:31). בתשובתו הראה ישוע שביצוע מלאכתו של אלוהים היה עבורו מקור הזנה וכוח. זה בהחלט נשמע כמו אדם שהייתה לו משמעות בחיים.
2. ישוע אהב את אביו אהבה עזה.
”אני אוהב את האב” (יוחנן י״ד:31).
ישוע נהנה בשמיים מיחסים הדוקים ביותר עם אביו. אהבתו העמוקה לאלוהים הניעה אותו לעזור לאחרים להכיר את אביו — את שמו, את מטרותיו ואת תכונותיו. בדבריו, בפעליו ובגישותיו שיקף ישוע בצורה מושלמת את אביו, עד כדי כך שאנו רואים בישוע את דמותו החיה של אלוהים. לכן כאשר ביקש פיליפוס מישוע: ”הראה לנו את האב”, השיב לו ישוע: ”מי שראה אותי ראה גם את האב” (יוחנן י״ד:8, 9).
כה אהב ישוע את אביו עד כי היה מוכן לציית לו עד מוות (פיליפים ב׳:7, 8; יוחנן א׳. ה׳:3). אהבתו העזה לאלוהים יצקה משמעות אמיתית לחייו.
3. ישוע אהב בני אדם.
”אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את נפשו בעד חבריו” (יוחנן ט״ו:13).
יש להודות שעתידנו כבני אדם לא־מושלמים נראה קודר. המקרא מסביר: ”כשם שעל־ידי אדם אחד [אדם הראשון] נכנס החטא אל העולם ועקב החטא בא המוות, וכך התפשט המוות אל כל בני האדם משום שכולם חטאו” (רומים ה׳:12). איננו מסוגלים בכוחנו אנו לחמוק מהשלכות החטא, כלומר ממוות (רומים ו׳:23).
למרבה השמחה, יהוה, ברוב אהבתו, סיפק פתרון למצב שאליו נקלע המין האנושי. הוא הניח לישוע, בנו המושלם ונטול החטא, לסבול ולמות על מנת לספק את הכופר הדרוש לשחרור בני האדם מן העבדות לחטא ולמוות. מתוך אהבתו לאביו ולבני אדם ציית ישוע בנפש חפצה והקריב בעדנו את חיי האנוש המושלמים שלו (רומים ה׳:6–8). אהבה בלתי אנוכית זו הקנתה משמעות לחייו. *
4. ישוע ידע שאביו אוהב אותו ומרוצה ממנו.
”זה בני אהובי, ורצוי הוא בעיניי” (מתי ג׳:17).
יהוה אמר מילים אלו מן השמיים כאשר נטבל ישוע, ובזאת הראה בגלוי שהוא רוחש חיבה לבנו ומרוצה ממנו. אין פלא שישוע אמר נחרצות: ”האב אוהב אותי”! (יוחנן י׳:17) הידיעה שאביו אוהב אותו ושבע רצון ממנו סייעה לישוע לעמוד בביטחון מול יחס עוין וביקורת. הוא אף שמר על איזון ועל יציבות רגשית אל מול המוות (יוחנן י׳:18). ישוע חש באהבתו ובאישורו של אביו, ותחושה זו ללא ספק העניקה משמעות רבה יותר לחייו.
חייו של ישוע היו באמת מלאי משמעות. המסקנה הברורה היא שאנו יכולים ללמוד ממנו רבות בחיפושנו אחר חיים בעלי משמעות אמיתית. במאמר הבא נדון במספר עצות ברורות לחיים שנתן ישוע לתלמידיו.
^ 6 ס׳ על־פי המקרא, יהוה הוא שמו של אלוהים.
^ 15 ס׳ למידע נוסף על ערכו המכפר של מות ישוע, ראה פרק 5 בספר מה באמת מלמד המקרא? אשר יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
