לוקס 16:1-31
טז אָז פָּנָה אֶל תַּלְמִידָיו וְאָמַר: ”לְאִישׁ עָשִׁיר אֶחָד הָיָה סוֹכֵן בַּיִת אֲשֶׁר הֻאֲשַׁם בְּבִזְבּוּז נִכְסֵי הָאִישׁ.
2 קָרָא לוֹ אֲדוֹנוֹ וְאָמַר, ’מָה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עָלֶיךָ? מְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל עֲבוֹדָתְךָ, כִּי לֹא תּוּכַל עוֹד לְנַהֵל אֶת עִנְיְנֵי בֵּיתִי’.
3 חָשַׁב הַסּוֹכֵן בְּלִבּוֹ, ’מָה אֶעֱשֶׂה? הֲרֵי אֲדוֹנִי לוֹקֵחַ מִמֶּנִּי אֶת מִשְׂרַת הַסּוֹכֵן. אֵינֶנִּי חָזָק מַסְפִּיק לַחְפֹּר, וּלְקַבֵּץ נְדָבוֹת אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ.
4 אָה! אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה כְּדֵי שֶׁאֲנָשִׁים יְקַבְּלוּ אוֹתִי לְבָתֵּיהֶם לְאַחַר שֶׁאֲפֻטַּר מִמִּשְׂרָתִי’.
5 קָרָא אֵלָיו אֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחוֹב שֶׁל אֲדוֹנוֹ וְאָמַר לָרִאשׁוֹן, ’כַּמָּה אַתָּה חַיָּב לַאֲדוֹנִי?’
6 הֵשִׁיב לוֹ, ’מֵאָה בַּת* שֶׁמֶן זַיִת’. אָמַר לוֹ הַסּוֹכֵן, ’קַח בַּחֲזָרָה אֶת שְׁטַר הַחוֹב שֶׁלְּךָ, שֵׁב וּכְתֹב מַהֵר חֲמִשִּׁים’.
7 לְאַחַר מִכֵּן אָמַר לְאַחֵר, ’וְאַתָּה, כַּמָּה אַתָּה חַיָּב?’ הֵשִׁיב לוֹ, ’מֵאָה כּוֹר* חִטָּה’. אָמַר לוֹ הַסּוֹכֵן, ’קַח בַּחֲזָרָה אֶת שְׁטַר הַחוֹב שֶׁלְּךָ וּכְתֹב שְׁמוֹנִים’.
8 שִׁבֵּחַ הָאָדוֹן אֶת סוֹכֵן הַבַּיִת, עַל אַף עַוְלָתוֹ, שֶׁכֵּן נָהַג בְּפִקְּחוּת. אִם כֵּן, אַנְשֵׁי הַסֵּדֶר הָעוֹלָמִי* הַזֶּה פִּקְּחִים יוֹתֵר מִבְּנֵי הָאוֹר+ בְּיַחֲסֵיהֶם עִם בְּנֵי דּוֹרָם.
9 ”עוֹד אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם: רִכְשׁוּ לָכֶם יְדִידִים בְּאֶמְצָעוּת מָמוֹן הָעַוְלָה,+ כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יִכְלֶה הֵם יְקַבְּלוּ אֶתְכֶם לְמִשְׁכְּנוֹת עוֹלָם.+
10 מִי שֶׁנֶּאֱמָן בְּדָבָר קָטָן נֶאֱמָן גַּם בְּהַרְבֵּה, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָשָׁר בְּדָבָר קָטָן אֵינוֹ יָשָׁר גַּם בְּהַרְבֵּה.
11 לָכֵן אִם אֵינְכֶם נֶאֱמָנִים בַּאֲשֶׁר לְמָמוֹן הָעַוְלָה, מִי יַפְקִיד בִּידֵיכֶם אֶת הַדָּבָר הָאֲמִתִּי?
12 וְאִם אֵינְכֶם נֶאֱמָנִים בַּאֲשֶׁר לְמָה שֶׁשַּׁיָּךְ לְאַחֵר, מִי יִתֵּן לָכֶם אֶת מָה שֶׁשָּׁמוּר לָכֶם?+
13 מְשָׁרֵת אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת עֶבֶד לִשְׁנֵי אֲדוֹנִים, שֶׁכֵּן אוֹ יִשְׂנָא אֶת הָאֶחָד וְיֹאהַב אֶת הַשֵּׁנִי, אוֹ יִהְיֶה מָסוּר לָאֶחָד וְיָבוּז לַשֵּׁנִי. אֵינְכֶם יְכוֹלִים לִהְיוֹת עֲבָדִים לֶאֱלֹהִים וְלַמָּמוֹן”.+
14 הַפְּרוּשִׁים, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבֵי כֶּסֶף, הִקְשִׁיבוּ לְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהֵחֵלּוּ לְלַגְלֵג עָלָיו.+
15 אָמַר לָהֶם בִּתְגוּבָה: ”אַתֶּם מַצִּיגִים אֶת עַצְמְכֶם כְּצַדִּיקִים לִפְנֵי הַבְּרִיּוֹת,+ אֲבָל אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֶת מָה שֶׁבִּלְבַבְכֶם.+ כִּי מָה שֶׁנֶּחְשָׁב לִמְרוֹמָם בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם תּוֹעֵבָה הוּא בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.+
16 ”הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים הֻכְרְזוּ עַד יְמֵי יוֹחָנָן. מֵאָז וְאֵילָךְ מֻכְרֶזֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל מַלְכוּת אֱלֹהִים, וּבְנֵי אָדָם מִכָּל הַסּוּגִים חוֹתְרִים אֵלֶיהָ.+
17 גַּם אִם יַחְלְפוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, לֹא יֹאבַד אֲפִלּוּ תָּג אֶחָד בַּתּוֹרָה מִבְּלִי שֶׁיִּתְקַיֵּם.+
18 ”כָּל הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת, נוֹאֵף; וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה הַמְּגֹרֶשֶׁת מִבַּעֲלָהּ, נוֹאֵף.+
19 ”אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד נָהַג לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי אַרְגָּמָן וּפִשְׁתָּן וְהִתְעַנֵּג יוֹם יוֹם בְּמוֹתָרוֹת.
20 עַל יַד שַׁעַר בֵּיתוֹ הָיוּ מַנִּיחִים קַבְּצָן אֶחָד, אֶלְעָזָר שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מְכֻסֵּה כִּיבִים.
21 הוּא הִשְׁתּוֹקֵק לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ מִמָּה שֶׁנָּפַל מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר, וְהַכְּלָבִים הָיוּ בָּאִים וּמְלַקְּקִים אֶת פְּצָעָיו.
22 לְיָמִים מֵת הַקַּבְּצָן, וְהַמַּלְאָכִים נָשְׂאוּ אוֹתוֹ אֶל חֵיק אַבְרָהָם.
”מֵת גַּם הֶעָשִׁיר וְנִקְבַּר.
23 בַּשְּׁאוֹל,* כְּשֶׁהָיָה נָתוּן בְּיִסּוּרִים, נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְרָאָה מֵרָחוֹק אֶת אַבְרָהָם וְאֶת אֶלְעָזָר בְּחֵיקוֹ.
24 קָרָא וְאָמַר, ’אַבְרָהָם אָבִי, רַחֵם עָלַי וּשְׁלַח אֶת אֶלְעָזָר שֶׁיִּטְבֹּל אֶת קְצֵה אֶצְבָּעוֹ בְּמַיִם וִיקָרֵר אֶת לְשׁוֹנִי, כִּי אֲנִי מִתְעַנֶּה בָּאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת הַזֹּאת’.
25 הֵשִׁיב לוֹ אַבְרָהָם, ’בְּנִי, זְכֹר שֶׁבִּימֵי חַיֶּיךָ נֶהֱנֵיתָ מִכָּל טוּב, וְאִלּוּ אֶלְעָזָר סָבַל רָעוֹת. עַכְשָׁו הוּא מְנֻחָם כָּאן וְאַתָּה מִתְעַנֶּה.
26 נוֹסָף עַל כָּל אֵלֶּה, תְּהוֹם גְּדוֹלָה נִפְעֲרָה בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם כְּדֵי שֶׁהָרוֹצִים לַעֲבֹר מִכָּאן אֲלֵיכֶם לֹא יוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן, וּכְדֵי שֶׁאֲנָשִׁים מִכֶּם לֹא יוּכְלוּ לַעֲבֹר אֵלֵינוּ’.
27 אָמַר הָאִישׁ, ’אִם כָּךְ, אָבִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּשְׁלַח אוֹתוֹ אֶל בֵּית אָבִי,
28 אֶל חֲמֵשֶׁת אַחַי, כְּדֵי שֶׁיָּעִיד הֵיטֵב בְּאָזְנֵיהֶם, פֶּן יַגִּיעוּ גַּם הֵם לִמְקוֹם הַיִּסּוּרִים הַזֶּה’.
29 הֵשִׁיב לוֹ אַבְרָהָם, ’יֵשׁ לָהֶם מֹשֶׁה וְהַנְּבִיאִים; שֶׁיַּקְשִׁיבוּ לָהֶם’.+
30 אָמַר הָאִישׁ, ’לֹא, אַבְרָהָם אָבִי, אִם יֵלֵךְ אֲלֵיהֶם אֶחָד מִן הַמֵּתִים, יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה’.
31 אָמַר לוֹ אַבְרָהָם, ’אִם הֵם אֵינָם מַקְשִׁיבִים לְמֹשֶׁה+ וְלַנְּבִיאִים, לֹא יִשְׁתַּכְנְעוּ גַּם אִם יָקוּם אֶחָד מִן הַמֵּתִים’”.