רבים טוענים כי המדע מפריך את סיפור הבריאה המקראי.‏ אך הסתירה האמיתית אינה בין המדע לבין המקרא,‏ אלא בין המדע לבין אמונותיהם של פונדמנטליסטים נוצרים.‏ כמה מאותן קבוצות משמיעות טענות מסולפות שלפיהן,‏ על־פי המקרא,‏ כל הבריאה הפיזית נוצרה תוך שישה ימים בני 24 שעות,‏ לפני כ־000,‏10 שנה.‏

אולם המקרא אינו תומך בדעה זו.‏ אם עמדה זו הייתה נתמכת על־ידי המקרא,‏ אזי תגליות מדעיות רבות במאה השנים האחרונות היו בהחלט מערערות את האמון במקרא.‏ בחינה מדוקדקת של הטקסט המקראי מראה שאין הוא סותר עובדות מדעיות מבוססות.‏ מסיבה זו,‏ עדי־יהוה חולקים על דעתם של פונדמנטליסטים נוצרים ובריאתנים רבים‏.‏ ראה להלן מה באמת מלמד המקרא.‏

סיפור בראשית נפתח בהצהרה פשוטה ורבת־עוצמה:‏ ”‏בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”‏ (‏בראשית א׳:‏1‏)‏.‏ מספר חוקרי מקרא מסכימים שהצהרה זו מתארת פעולה הנפרדת מימי הבריאה המתוארים מפסוק 3 והלאה.‏ יש לכך משמעות עמוקה.‏ בהתאם למילות הפתיחה של המקרא,‏ היקום,‏ כולל כדור הארץ,‏ היה קיים זמן לא־מוגדר לפני שהחלו ימי הבריאה.‏

הגיאולוגים מעריכים כי כדור הארץ הוא בן 4 מיליארד שנים,‏ ואסטרונומים סבורים שייתכן שגילו של היקום הוא 15 מיליארד שנה.‏ האם ממצאים אלה — או ממצאים מדויקים יותר שעשויים להתגלות בעתיד — סותרים את הכתוב בבראשית א׳:‏1‏?‏ לא.‏ המקרא אינו נוקב בגילם הממשי של ’‏השמיים והארץ’‏.‏ המדע אינו סותר את הנוסח המקראי.‏

מה לגבי אורכם של ימי הבריאה?‏ האם הם היו באמת בני 24 שעות פשוטו כמשמעו‏?‏ יש הטוענים שמכיוון שמשה — מחבר בראשית — התייחס מאוחר יותר ליום שבא אחרי ששת ימי הבריאה כדגם ליום השבת,‏ כל אחד מימי הבריאה היה חייב להיות בן 24 שעות ממשיות (‏שמות כ׳:‏11‏)‏.‏ האם הכתוב בבראשית תומך במסקנה זו?‏

לא.‏ למעשה,‏ בשפה העברית המילה ”‏יום”‏ יכולה להתייחס לאורכי זמן שונים  ולא רק לפרק זמן בן 24 שעות.‏ למשל,‏ כאשר סיכם משה את מלאכת הבריאה של אלוהים,‏ הוא התייחס לכל ששת ימי הבריאה כאל יום אחד (‏בראשית ב׳:‏4‏)‏.‏ בנוסף,‏ ביום הבריאה הראשון,‏ ’‏קרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה’‏ (‏בראשית א׳:‏5‏)‏.‏ כאן רק חלק מיממה בת 24 שעות מוגדר כ”‏יום”‏.‏ אין ספק שלקביעה השרירותית שכל יום בריאה היה בן 24 שעות,‏ אין כל בסיס בכתבי־הקודש.‏

אם כן,‏ מה היה אורכם של ימי הבריאה?‏ המקרא אינו מציין זאת;‏ אולם הכתוב בפרקים א׳ ו־‏ב׳ בבראשית מצביע על כך שמדובר בפרקי זמן ממושכים.‏

משה העלה את דבריו על הכתב בעברית ומנקודת מבטו של אדם הניצב על פני הארץ.‏ שתי עובדות אלו יחד עם ההבנה שהיקום היה קיים עוד לפני תחילת עידני הבריאה,‏ או ’‏ימי’‏ הבריאה,‏ תורמות ליישוב חלק ניכר מן המחלוקת סביב סיפור הבריאה.‏ כיצד?‏

מעיון מדוקדק בסיפור בראשית עולה שמאורעות שהחלו במרוצת ”‏יום”‏ אחד המשיכו ביום או ב”‏ימים”‏ שלאחריו.‏ למשל,‏ לפני ש”‏יום”‏ הבריאה הראשון התחיל,‏ השמש כבר הייתה קיימת אך מַעבר האור ממנה אל פני כדור הארץ נחסם איכשהו,‏ ככל הנראה על־ידי מעטה עננים כבד (‏איוב ל״ח:‏9‏)‏.‏ במהלך ה”‏יום”‏ הראשון החל המחסום להתבהר,‏ מה שאפשר לאור המפוזר לחדור מבעד לאטמוספרה.‏ a

ב”‏יום”‏ השני המשיכה האטמוספרה ככל הנראה להתבהר ויצרה חלל בין העננים הכבדים שממעל לבין הים שמתחת.‏ ב”‏יום”‏ הרביעי התבהרה האטמוספרה בהדרגתיות במידה כזו שניתן היה לראות את השמש והירח ”‏ברקיע השמיים”‏ (‏בראשית א׳:‏14–16‏)‏.‏ במילים אחרות,‏ מנקודת מבטו של בן אנוש על הארץ,‏ ניתן היה כעת להבחין בשמש ובירח.‏ מאורעות אלו התרחשו בהדרגה.‏

 ספר בראשית עוד מספר לנו שככל שהאטמוספרה התבהרה,‏ החלו היצורים המעופפים — כולל חרקים ובעלי כנף — להופיע ב”‏יום”‏ החמישי.‏

הסיפור המקראי נותן מקום לאפשרות שחלק מהמאורעות הגדולים במהלך כל יום,‏ או עידן בריאה,‏ התרחשו בהדרגה ולא כהרף עין,‏ וחלקם אולי אף נמשכו בימי הבריאה הבאים.‏ b

האם הופעה הדרגתית זו של צמחים ובעלי חיים מלמדת שאלוהים ברא את מגוון היצורים החיים בתהליכים אבולוציוניים?‏ לא.‏ הכתוב אומר בבירור שאלוהים ברא את כל ה’‏מינים’‏ הבסיסיים של הצמחים ובעלי החיים (‏בראשית א׳:‏11,‏ 12,‏ 20–25‏)‏.‏ האם ’‏מינים’‏ מקוריים אלו של צמחים ובעלי חיים תוכנתו להסתגל לתנאי סביבה משתנים?‏ מה מגדיר את גבולות ה’‏מין’‏?‏ המקרא אינו  משיב על כך.‏ עם זאת,‏ נאמר בו שיצורים חיים ’‏שרצו למיניהם’‏ (‏בראשית א׳:‏21‏)‏.‏ מכך משתמע שיש גבול לשינויים שיכולים להתרחש בתוך כל ’‏מין’‏.‏ גם עדות המאובנים וגם מחקרים בני זמננו תומכים במסקנה שהסוגים הבסיסיים של הצמחים ובעלי החיים השתנו מעט מאוד במשך פרקי זמן ארוכים.‏

בניגוד לטענות של כמה אנשי דת פונדמנטליסטים,‏ ספר בראשית אינו מלמד שהיקום,‏ כולל כדור הארץ וכל היצורים החיים בו,‏ נברא בפרק זמן קצר בעבר הלא־רחוק יחסית.‏ היבטים בתיאור המצוי בספר בראשית בנוגע לבריאת היקום ולהופעת החיים עלי אדמות עולים בקנה אחד עם תגליות מדעיות מהעת האחרונה.‏

בשל תפיסותיהם הפילוסופיות,‏ מדענים רבים דוחים את הצהרת המקרא שאלוהים ברא הכול.‏ עם זאת,‏ מעניין לציין שבספר בראשית עתיק היומין כתב משה שליקום הייתה התחלה ושהחיים הופיעו בשלבים ובהדרגה במשך פרקי זמן.‏ כיצד נחשף משה למידע כל כך מדויק מבחינה מדעית לפני כ־500,‏3 שנה?‏ ישנו הסבר הגיוני אחד לכך.‏ אין ספק שהאל,‏ אשר לו הכוח והחוכמה לברוא את השמיים ואת הארץ,‏ העניק למשה את הידע המתקדם הזה.‏ הדבר נותן משנה תוקף לטענת המקרא שהוא נכתב ”‏בהשראת אלוהים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ c

אך אולי אתה תוהה האם זה באמת משנה אם אתה מאמין בסיפור הבריאה המקראי או לא.‏ תן דעתך לכמה סיבות משכנעות לכך שהתשובה אכן משנה.‏