בכל העולם,‏ בכל תרבות ודת,‏ אנשים מתפללים.‏ הם מתפללים ביחידות;‏ הם מתפללים בקבוצות.‏ הם מתפללים בכנסיות,‏ במקדשים,‏ בבתי כנסת,‏ במסגדים,‏ במקומות קדושים.‏ הם אולי משתמשים בשטיחי תפילה,‏ במחרוזות תפילה,‏ בגלגלי תפילה,‏ בצלמים,‏ בספרי תפילה,‏ או בתפילות הכתובות על לוחות קטנים שהם מניחים על מדפים.‏

התפילות מבדילות את בני האדם מכל היצורים האחרים החיים בכדור הארץ.‏ כמובן,‏ יש לנו הרבה מן המשותף עם בעלי החיים.‏ כמוהם,‏ אנחנו זקוקים למזון,‏ לאוויר ולמים.‏ כמוהם,‏ אנחנו נולדים,‏ חיים ומתים (‏קהלת ג׳:‏19‏)‏.‏ אך רק בני האדם מתפללים.‏ מדוע?‏

נראה שהתשובה הפשוטה היא שאנחנו זקוקים לזה.‏ התפילות,‏ אחרי הכול,‏ נתפסות לרוב כדרך שבה אנשים מתקשרים עם התחום הרוחני,‏ עם משהו שהם רואים כקדוש ונצחי.‏ המקרא מראה שנוצרנו עם הכמיהה לדברים כאלה (‏קהלת ג׳:‏11‏)‏.‏ ישוע המשיח אמר:‏ ”‏אשרי המודעים לצורכם הרוחני”‏ (‏מתי ה׳:‏3‏,‏ הערת שוליים)‏.‏

‏’‏צורך רוחני’‏ — אחרת איך ניתן להסביר את כל המבנים וחפצי האומנות הדתיים,‏ את אין־ספור השעות המוקדשות לתפילות?‏ כמובן,‏ יש אנשים שרואים בעצמם או באנשים אחרים כמי שיכולים למלא את צורכם הרוחני.‏ אולם האין אתה חש שבני אדם פשוט מוגבלים מכדי לעזור בצורה מספקת?‏ אנחנו כל כך שבריריים,‏ החיים שלנו קצרים ואיננו רואים לטווח הרחוק.‏ רק מישהו חכם הרבה יותר,‏ חזק הרבה יותר ושקיים הרבה יותר שנים מאיתנו יכול לתת לנו את מה שאנו צריכים.‏ ומה הם בדיוק הצרכים הרוחניים שמניעים אותנו להתפלל?‏

חשוב:‏ האם אי פעם השתוקקת להדרכה,‏ לחוכמה או לתשובות לשאלות שנראו לך מעבר לידע אנושי?‏ האם אי פעם חשת שאתה זקוק לנחמה כאשר חווית אובדן נורא,‏ להדרכה כשעמדת בפני החלטה גורלית או לסליחה כשהמצפון ייסר אותך עקב אשמה?‏

לפי המקרא,‏ כל אלה הן סיבות שראוי להתפלל עליהן.‏ המקרא הוא הספר המהימן ביותר בנושא הזה,‏ והוא מתעד את תפילותיהם של גברים ונשים נאמנים רבים.‏ הם התפללו לנחמה,‏ להדרכה,‏ לסליחה ולקבלת תשובות לשאלות הקשות ביותר (‏תהלים כ״ג:‏3;‏ ע״א:‏21;‏ דניאל ט׳:‏4,‏ 5,‏ 19;‏ חבקוק א׳:‏3‏)‏.‏

לתפילות אלה,‏ מגוונות ככל שהיו,‏ היה דבר משותף.‏ לכל מי שהתפלל היה מפתח חיוני לתפילה מוצלחת,‏ מפתח שלרוב שוכחים או מתעלמים ממנו בעולם כיום.‏ הם ידעו למי צריך להפנות את התפילות.‏