עדי־יהוה בבולגריה מלמדים במלוא המרץ את האמת על אלוהים ועל דברו,‏ המקרא.‏ כדי לסייע להם,‏ מאות עדי־יהוה מארצות אחרות עברו לבולגריה מאז שנת 2000.‏ אילו קשיים ניצבים בפני מי שעוברים לארץ זרה למען הבשורה?‏ למה המאמץ כדאי?‏ שים לב מה אמרו כמה שעברו לבולגריה.‏

 ‏”‏תמיד הייתה לנו המטרה לשרת במדינה שיש בה צורך רב יותר”‏,‏ אמר דארן,‏ במקור מאנגליה.‏ ”‏אחרי שהתחתנתי עם אשתי דון עברנו ללונדון כדי לעזור שם לדוברי רוסית ללמוד את המקרא.‏ תכננו כמה פעמים לעבור למדינה אחרת,‏ אבל מסיבות שונות זה לא הסתדר.‏ כמעט ויתרנו על הרעיון,‏ אבל אז ידיד עזר לנו לראות שנסיבותינו השתנו ושאנחנו יכולים לממש את מטרתנו”‏.‏ דארן ודון התחילו לחפש מדינה שיש בה צורך רב יותר במבשרים ושתוכל להיות אפשרות מציאותית מבחינתם.‏ בשנת 2011 הם עברו לבולגריה.‏

 מי שבתחילה לא שקלו לשרת במדינה אחרת בחנו מחדש את מצבם כשראו את שמחתם של מי שכן עשו זאת.‏ ”‏פגשתי אחיות נלהבות שנהנו מאוד לשרת בדרום אמריקה ובאפריקה”‏,‏ אמרה ג׳יאדה,‏ שהתגוררה באיטליה עם בעלה,‏ לוקה.‏ ”‏התרשמתי מאוד מהשמחה שלהן ומהחוויות שהן סיפרו.‏ זה עזר לי להציב לעצמי מטרות רוחניות חדשות”‏.‏

 תומאש וורוניקה עברו מצ׳כיה לבולגריה ב־2015 יחד עם שני ילדיהם,‏ קלרה ומתיאס.‏ מה הניע אותם לעבור?‏ תומאש אומר:‏ ”‏שקלנו לעומק את דוגמתם של אחרים,‏ כולל קרובי משפחה,‏ שעברו למדינות אחרות,‏ וחשבנו על כמה מחוויותיהם.‏ התרשמנו מהשמחה שלהם,‏ ודיברנו על זה יחד כמשפחה”‏.‏ המשפחה המאושרת הזאת מבשרת כיום בשטח החדש שלהם בעיר מונטנה בבולגריה.‏

 לינדה היא אחות נוספת שעברה לבולגריה.‏ היא אמרה:‏ ”‏לפני הרבה שנים ביקרתי באקוודור ופגשתי כמה אחים ואחיות שעברו לשם כדי לבשר.‏ זה גרם לי לחשוב שגם אני אוכל יום אחד לשרת במקום שיש בו צורך רב יותר”‏.‏ גם פטרי ונדיה,‏ זוג מפינלנד,‏ חשבו על דוגמתם של אחרים.‏ הם אמרו:‏ ”‏בקהילה שלנו בפינלנד היו כמה מבשרים ותיקים שעברו בעבר למקומות אחרים כדי לעזור לאנשים ללמוד את המקרא.‏ הם תמיד דיברו בהתלהבות על שנותיהם בשירות שם.‏ הם אמרו שאלה היו השנים הטובות בחייהם”‏.‏

 חשוב מאוד שמי שרוצים לשרת בארצות אחרות יתכננו היטב את המעבר (‏לוקס י״ד:‏28–30‏)‏.‏ ”‏כשהתחלתי לחשוב יותר ברצינות על שירות בארץ אחרת”‏,‏ מספרת נלה מבלגיה,‏ ”‏התפללתי על הנושא והתחלתי לחפש מאמרים רלוונטיים בפרסומים שלנו.‏ למדתי אותם וניסיתי לראות מה אני צריכה לעשות לקראת המעבר”‏.‏

 קריסטיאן ואירמינה מפולין גרים בבולגריה כבר יותר מתשע שנים.‏ הם מבינים היום כמה שזה עזר להם להיות חלק מקבוצת דוברי בולגרית בפולין לפני המעבר.‏ הקבוצה עודדה אותם ועזרה להם ללמוד את השפה.‏ קריסטיאן ואירמינה אמרו:‏ ”‏ראינו כמה שזה נפלא לאפשר ליהוה אלוהים להשתמש בך ולראות איך הוא דואג לצרכיך.‏ כשאתה אומר ליהוה מכל הלב ’‏הינני!‏ שלחני!‏’‏,‏ אתה יכול לעשות דברים שאפילו לא חשבת שאתה מסוגל לעשות”‏ (‏ישעיהו ו׳:‏8‏)‏.‏

 כדי להתכונן ולחסוך כסף,‏ רטו וקורנליה,‏ זוג משווייץ,‏ החליטו לפשט את חייהם.‏ הם מספרים:‏ ”‏שנה לפני המעבר נסענו לבולגריה לשבוע כדי לקבל תמונה ברורה יותר לגבי המדינה.‏ דיברנו שם עם שליחים מנוסים והם נתנו לנו עצות מעשיות”‏.‏ רטו וקורנליה יישמו את ההצעות האלה,‏ והם משרתים יותר מ־20 שנה בבולגריה.‏

 המעבר לארץ זרה מצריך הסתגלות לנסיבות חדשות ואולי קשות (‏מעשי השליחים ט״ז:‏9,‏ 10;‏ קורינתים א׳.‏ ט׳:‏19–23‏)‏.‏ אחד הקשיים העיקריים שרבים מתמודדים איתו הוא לימוד שפה חדשה.‏ ”‏תמיד נהנינו לתת באסיפות הקהילה תשובות במילים משלנו”‏,‏ אמר לוקה,‏ שהוזכר קודם לכן.‏ ”‏אבל במשך זמן מה היה קשה לי ולאשתי להכין אפילו תשובה פשוטה אחת בבולגרית!‏ הרגשנו שחזרנו להיות ילדים.‏ בעצם,‏ התשובות של הילדים המקומיים היו הרבה יותר טובות משלנו”‏.‏

 ראביל,‏ במקור מגרמניה,‏ אמר:‏ ”‏היה מעייף ללמוד את השפה.‏ אבל כל הזמן אמרתי לעצמי,‏ ’‏אל תיקח את עצמך יותר מדי ברצינות;‏ תצחק על הטעויות שלך’‏.‏ אני לא מתייחס לקשיים שלי כאל בעיה,‏ אלא כחלק מהשירות המקודש שלי ליהוה”‏.‏

 לינדה,‏ שהוזכרה קודם לכן,‏ אומרת:‏ ”‏אין לי כישרון טבעי לשפות.‏ לא קל ללמוד בולגרית,‏ והרבה פעמים חשבתי לוותר.‏ אתה מרגיש בדידות כשאתה לא יכול לדבר עם אנשים ולא מבין מה הם אומרים.‏ כדי להמשיך להיות חזקה רוחנית למדתי הכול בשוודית.‏ לבסוף,‏ בעזרתם של האחים והאחיות היקרים,‏ הצלחתי להתגבר על מחסום השפה”‏.‏

 הגעגועים הביתה יכולים להוות קושי נוסף.‏ מי שעוברים לארץ אחרת מותירים מאחור משפחה אהובה וחברים טובים.‏ ”‏בהתחלה הרגשתי בודדה”‏,‏ אמרה אווה,‏ שעברה לבולגריה עם בעלה,‏ יאניס.‏ ”‏כדי להתמודד עם זה אנחנו בקשר קבוע עם החברים והמשפחה בארצנו,‏ וגם כאן רכשנו חברים חדשים”‏.‏

 ישנם קשיים נוספים.‏ רוברט וליאנה,‏ שעברו משווייץ,‏ מספרים:‏ ”‏השפה והתרבות היו קושי עצום עבורנו,‏ ולא היינו מוכנים לחורפים הקרים מאוד פה”‏.‏ אך הם שמרו על גישה חיובית ועל חוש הומור וזה עזר להם לשרת בבולגריה בנאמנות ב־14 השנים האחרונות.‏

 לילי ממליצה בחום לבשר היכן שקיים צורך רב יותר.‏ ”‏זכיתי להכיר את יהוה בדרך שאולי לא הייתה מתאפשרת לי במדינה שלי”‏,‏ היא אמרה.‏ ”‏אני יכולה לעזור יותר לאנשים כאן,‏ וזה עוזר לי לגדול רוחנית ונותן לי שמחה ותחושת סיפוק”‏.‏ ראביל,‏ בעלה,‏ מסכים.‏ הוא אומר:‏ ”‏אלה החיים הטובים ביותר,‏ הזדמנות מיוחדת להכיר משיחיים נלהבים ממדינות שונות שיש להם הרבה ניסיון בהוראת האמת המקראית.‏ למדתי הרבה מהם”‏.‏

 רוח ההתנדבות וההקרבה העצמית שמגלים רבים תורמת להצלחתה של הכרזת ’‏הבשורה הטובה על המלכות בכל העולם המיושב’‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ בזכות נכונותם לעבור למדינה אחרת,‏ מי שהחליטו לשרת בבולגריה ראו כיצד יהוה נתן להם את משאלות ליבם והצליח את כל תוכניותיהם (‏תהלים כ׳:‏1–4‏)‏.‏