עדי־יהוה אינם מתגייסים לצבא מהסיבות הבאות:‏

1.   אנו שומעים בקול אלוהים.‏ במקרא נאמר שמשרתי אלוהים ’‏יכתתו חרבותם לאִתים’‏ ו”‏לא ילמדו עוד מלחמה”‏ (‏ישעיהו ב׳:‏4‏)‏.‏

2.   אנו מצייתים לישוע.‏ ישוע אמר לשליח פטרוס:‏ ”‏השב את חרבך למקומה,‏ כי כל האוחזים בחרב,‏ בחרב ייהרגו”‏ (‏מתי כ״ו:‏52‏)‏.‏ בזאת הראה ישוע שתלמידיו לא יישאו נשק.‏

    תלמידי ישוע נשמעים למצוותו ש’‏לא להיות חלק מן העולם’‏ ולפיכך הם שומרים על ניטרליות מוחלטת בכל הקשור לעניינים פוליטיים (‏יוחנן י״ז:‏16‏)‏.‏ הם אינם נוקטים צעדי מחאה נגד פעולות צבאיות ואינם מנסים להניא אנשים מהחלטתם לשרת בצבא.‏

3.   אנו אוהבים את הזולת.‏ ישוע ציווה על תלמידיו ”‏לאהוב זה את זה”‏ (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏ הם נועדו להיות חלק מאגודת אחים בינלאומית שבה איש לא יילחם באחיו לאמונה (‏יוחנן א׳.‏ ג׳:‏10–12‏)‏.‏

4.   אנו מחקים את דוגמתם של המשיחיים הקדומים.‏ באנציקלופדיה לדת ומלחמה (‏The Encyclopedia of Religion and War)‏ נאמר:‏ ”‏תלמידיו הקדומים ביותר של ישוע לא נטלו חלק במלחמות ולא התגייסו לצבא”‏,‏ תוך הכרה בכך שמעשים אלה ”‏אינם עולים בקנה אחד עם אתיקת האהבה שלימד ישוע ועם המצווה לאהוב את האויב”‏.‏ בדומה לכך,‏ התיאולוג הגרמני פיטר מיינהולד אמר על אותם תלמידים קדומים של ישוע:‏ ”‏להיות [‏משיחי]‏ ולשרת כחייל נחשבו למושגים שלא יכלו לדור בכפיפה אחת”‏.‏

 עדי־יהוה הם אזרחים מועילים שאינם מהווים איום לביטחון המדינות שבהן הם מתגוררים.‏ אנו מכבדים את סמכות הממשלה,‏ וזאת בהתאם לציוויים המקראיים שלהלן:‏

•   ”‏כל נפש תיכנע לסמכויות הנעלות”‏ (‏רומים י״ג:‏1‏)‏.‏

•   ”‏תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלוהים את אשר לאלוהים”‏ (‏מתי כ״ב:‏21‏)‏.‏

 מסיבה זו אנו שומרים על החוק,‏ משלמים מסים ומשתפים פעולה עם הצעדים שנוקטת הממשלה לרווחת הציבור.‏