עדי־יהוה מאמינים שהעקרונות והמצוות שבמקרא יכולים לעזור לנו לקבל החלטות שישביעו את רצון אלוהים ויהיו לתועלתנו (‏ישעיהו מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏ לא המצאנו את העקרונות והמצוות האלה,‏ אבל אנחנו כן חיים לפיהם.‏ שים לב איך כמה מהם קשורים לנושא הדייטים.‏ a

•   הנישואין הם קשר תמידי (‏מתי י״ט:‏6‏)‏.‏ עדי־יהוה רואים בדייטים צעד המוביל לנישואין,‏ ולכן אנו מתייחסים לנושא ברצינות.‏

•   מן הראוי שרק מי שבוגרים מספיק כדי להינשא יתחילו לצאת לדייטים.‏ אנשים כאלה עברו את ’‏ימי נעוריהם’‏,‏ או את התקופה שבה התשוקה המינית נמצאת בשיאה (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏36‏)‏.‏

•   רק מי שחופשיים להינשא יכולים לצאת לדייטים.‏ יש שאומנם התגרשו חוקית אך הם אינם חופשיים בעיני אלוהים להינשא מחדש,‏ מכיוון שלפי אמות המידה שלו הבסיס התקף היחיד לגירושין הוא אי־מוסריות מינית (‏מתי י״ט:‏9‏)‏.‏

•   משיחיים שרוצים להתחתן מצוּוים לבחור אך ורק במישהו מבני אמונתם (‏קורינתים א׳.‏ ז׳:‏39‏)‏.‏ עדי־יהוה מאמינים שמצווה זו אינה מתייחסת לאדם שפשוט מכבד את אמונתנו אלא למי ששותף פעיל לאמונה זו כעד־יהוה שנטבל (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏14‏)‏.‏ אלוהים תמיד הורה לעובדיו להינשא אך ורק למי ששותפים לאמונתם (‏בראשית כ״ד:‏3;‏ מלאכי ב׳:‏11‏)‏.‏ מצווה זו גם מעשית,‏ כפי שגילו מחקרים מודרניים.‏ b

•   הילדים צריכים לשמוע בקול הוריהם (‏משלי א׳:‏8;‏ קולוסים ג׳:‏20‏)‏.‏ לגבי ילדים שחיים עם ההורים מצווה זו כוללת גם את כיבוד החלטות הוריהם לגבי דייטים.‏ החלטות אלה קשורות למשל לגיל שבו הבן או הבת רשאים להתחיל לצאת לדייטים וגם לסוג הבילויים המקובלים על ההורים.‏

•   במסגרת העקרונות המקראיים,‏ עדי־יהוה בוחרים באופן אישי אם לצאת לדייטים ואת מי להכיר.‏ הדבר מתיישב עם העיקרון:‏ ”‏כל אחד יישא את הנטל שלו”‏ (‏גלטים ו׳:‏5‏)‏.‏ עם זאת,‏ בכל הקשור לדייטים,‏ רבים מבקשים את עצתם של עדי־יהוה בוגרים הדואגים לטובתם המרבית (‏משלי א׳:‏5‏)‏.‏

•   מעשים רבים שנוהגים לעשות מי שיוצאים לדייטים הם למעשה חטאים חמורים.‏ לדוגמה,‏ המקרא מצווה עלינו להימנע מאי־מוסריות מינית.‏ הדבר כולל לא רק קיום יחסי מין אלא גם מעשים טמאים אחרים בין אנשים לא־נשואים,‏ כגון עיסוי איברי המין של אדם אחר או קיום מין אוראלי או אנאלי (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏9–11‏)‏.‏ גם מגעים מלאי תשוקה בין שני אנשים לא־נשואים — מעשים על גבול האי־מוסריות מינית — מהווים ”‏טומאה”‏ ואינם מקובלים כלל על אלוהים (‏גלטים ה׳:‏19–21‏)‏.‏ המקרא גם מגנה שיחות לא־מוסריות הכוללות ”‏דיבור גס”‏ (‏קולוסים ג׳:‏8‏)‏.‏

•   הלב,‏ או האדם הפנימי,‏ הוא בוגדני (‏ירמיהו י״ז:‏9‏)‏.‏ הוא יכול לגרום לאדם לעשות דברים שהוא יודע שהם פסולים.‏ כדי למנוע מלבם להתעות אותם,‏ זוגות שיוצאים לדייטים יכולים להימנע מלהיות לבד במצבים מפתים.‏ הם יכולים לנקוט אמצעי זהירות סבירים כמו להישאר ביחד עם חברים בוגרים או עם מלווה מתאים (‏משלי כ״ח:‏26‏)‏.‏ משיחיים רווקים המעוניינים להינשא מודעים לסיכונים הטמונים באתרי היכרויות באינטרנט,‏ במיוחד הסיכון לפתח קשר עם מישהו שהם יודעים עליו מעט מאוד (‏תהלים כ״ו:‏4‏)‏.‏